"המחשבה על חלוקת הארץ עושה אותי חולה": יום השנה לפטירתו של יצחק שמיר - 0404
"המחשבה על חלוקת הארץ עושה אותי חולה": יום השנה לפטירתו של יצחק שמיר נתי הרניק, לע"מ

"המחשבה על חלוקת הארץ עושה אותי חולה": יום השנה לפטירתו של יצחק שמיר

ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל היה מנהיג יוצא דופן. לוחם מחתרת נועז, השומר הגדול של ארץ ישראל, שסיפור חייו הוא תמצית ההוויה הישראלית-יהודית שלנו. הגיעה העת שההיסטוריה תוקיר לו תודה.

ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל היה מנהיג יוצא דופן, אנטיתזה מוחלטת למנהיגים בני דורו כמעט בכל היבט אפשרי: איש המחתרות ולוחם מוסד שסלד משררת השלטון ומדיבורי סרק "דיפלומטים", מדינאי נוקשה שמעולם לא התקפל, יהודי גאה ועיקש, שלא התפשר על זכותנו ההיסטורית ביהודה ושומרון, אבל ידע להבליג מול מתקפת טילים מאסיבית ללב הארץ.

סיפורו של יצחק שמיר לבית יזרניצקי מתחיל במזרח פולין בשנת 1915, בבית יהודי מסורתי וציוני. בעקבות מאורעות תרפ”ט בארץ הצטרף שמיר לתנועת בית”ר בפולין, וב־1935, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה בגפו לארץ ישראל. משפחתו נותרה מאחור ונספתה בשואה. אביו, שלמה, נרצח על ידי שכניו הפולנים ואימו פנינה ושתי אחיותיו – רבקה ומרים נרצחו על ידי הנאצים. לימים התייחס שמיר לרצח אביו בידי פולנים ואמר כי אלו “ינקו את האנטישמיות עם חלב אמם".

בארץ הוא משנה את שם משפחתו ל'שמיר', כשמו של החומר או בעל חיים האגדי, המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית כבעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע, והופך ללוחם מחתרות נועז – תחילה במסגרת האצ"ל ומאוחר יותר כמפקד הלח"י – תוך שהוא מחליף זהויות ושמות ומשטה בבריטים.

שנים לאחר מכן, כשנבחר לראש ממשלת ישראל, היו מי שדאגו בבריטניה להזכיר לו את עברו ה"טרוריסטי" במחתרות. שמיר, כהרגלו, לא מתרגש: "כשהוא כתב שהייתי טרוריסט פנאטי חשבתי שהוא הגזים קצת… בכל זאת נשארו עוד קצת אנגלים חיים", ענה בתגובה לפרסום בעיתון בריטי באחת הפעמים הבודדות שטרח להתייחס לנושא.

המעבר של שמיר בשנת 1970 משורות המוסד לעולם הפוליטי גרם לרבים להרים גבה, עד כדי כך שהיו שטענו שמדינת ישראל איבדה את המחסל הטוב בתולדותיה. כעת, כשהוא ספון במשרדו הקטן במצודת זאב בתל-אביב מנהיג שמיר את המאבק למען עליית יהודי ברית המועצות, ופועל לקירוב בני עדות המזרח ועיירות הפיתוח לתנועת 'הליכוד'.

ועם זאת, ראוי שנזכור את יצחק שמיר כמי שהוביל את הקו התקיף בסוגיית "השלום" מול פרס ורבין: "לא נסוגתי מסנטימטר אחד של אדמת ארץ ישראל, לא מסרתי לערבים טיפה של טריטוריה ישראלית. זאת עובדה!", אמר המנהיג שלא פחד מכלום, גם לא מחבל התלייה הבריטי, והוסיף " כשמדברים איתי על משהו שיקחו מהארץ הזאת, אני חולה! אני אינני יכול לסבול את זה פיזית!"

בשנת תשס"א (2001) הוענק ליצחק שמיר פרס ישראל על מפעל חיים, עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

גיבור ישראל. בן 96 במותו. יהי זכרו ברוך!