שיקולים... והשולטים בהר - 0404
שיקולים… והשולטים בהר אבשלום אהרוני

שיקולים… והשולטים בהר

שיקולים… המילה הנרדפת בישראל לכניעה היא "שיקולים". בגלל שיקולים כאלה ואחרים נשלם לטורקים כ-20 מיליון דולר ונבזה את לוחמי צה"ל ואזרחי ישראל ובגלל שיקולים כאלה ואחרים נברח כמו עכברים מהר הבית ונאפשר לטרוריסטים להבין כי בכוח המקל והאבן הם ינצחו אותנו – את הצבא הישראלי החזק והגדול. פעם, נהגנו לומר כי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", אלא שהמציאות שונה לגמרי. אנחנו בעצמנו ההורסים והמחריבים. אנחנו אלה שמקפלים את הזנב ומאבדים עצמנו לדעת. אנחנו אלה שכבר מזמן לא עומדים בראש המחנה, אלא מתחבאים מאחור. מדיניות הכניעה מחלחלת לכל פינה בארצנו: לממשלה, לצבא וכמובן לתקשורת. הממשלה נכנעת לתכתיבי טרוריסטים, לתכתיבים של ארדואן וחבורת הנוכלים שמסביבו וזאת בגלל "שיקולים". כן, "שיקולים" כלכליים חשובים יותר מהבן שלכם – מאותו חייל שנמצא שם בקצה ומסכן את חייו עבור כולנו. "שיקולים" אחרים נועדו לסלק את כולנו מהר הבית בירושלים בירתנו. שלושה ימים של טרור בתוך שטח ההר ומשטרת ישראל החזקה והגדולה, עם כוחות היס"מ שיודעים לפרק אוהדים במגרשי כדורגל, מתקפלים עם הזנב בין הרגליים ובורחים מהמקום. בעת הבריחה, השולטים בהר גם דאגו לזרוק קצת אבנים לתוך רחבת הכותל ולפצוע מבוגרת בת 73 וזאת רק בכדי להזכיר לכולנו שאחרי הר הבית, יגיע התור של הכותל. אבוי לעם החושש להתהלך בארצו. אבוי לעם שמנהיגיו לא נותנים לו הרגשה של ביטחון ודורשים ממנו לברוח ולהתקפל. בימים האחרונים נמנעו כמה וכמה משפחות להגיע לאזכרות של בני המשפחה הקבורים בהר הזיתים. בשיחה שקיימתי עם בית העלמין, נתנו לי להבין שאכן, לא כדאי כל כך להגיע, כי מסוכן כעת. רמדאן. אנחנו מאבדים את זה ואם לא נתעורר בזמן הקצר שעוד נותר לנו כאן, גם הים הרחב והגדול לא יקבל אותנו.