קיצור הלכות מעשיות לחג השבועות - 0404
קיצור הלכות מעשיות לחג השבועות מאור נידם

קיצור הלכות מעשיות לחג השבועות

חג השבועות מתחבר השנה לשבת ויחל עם יציאתה. אנו מביאים לכם את קיצור ההלכות המעשיות לשבת ולחג. ההלכות באדיבות פורום רבנים צבאיים במילואים.
 

'ערב שבת'

הכנת נר גדול – יש להכין נר שידלוק מערב שבת עד כניסת חג שבועות כדי שניתן יהיה להדליק ממנו נרות לחג, וכן את נר ההבדלה של שבת (וכן אם רוצה להדליק ממנו את אש עבור בישול בחג).

הדבקת נרות – אסור להדביק נר שעווה למקומו ביום טוב. לכן, מי שרגיל להדביק את הנרות בפמוטים, צריך להכין את הנרות לחג מערב שבת.

'תספורת וגילוח'

כשחג שבועות חל במוצאי שבת הנוהגים כדעת האר"י יכולים להסתפר בערב שבת.

'נר לעילוי נשמת הוריו'

מי שנוהג להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הוריו בימים טובים. ראוי שידליק כבר מערב שבת, ואם לא הספיק יכול להדליקו מנר אחר גם ביום טוב במקרה כזה, רצוי להדליק אותו על השולחן שבו אוכלים ליהנות מאורו.

'הכנה משבת לחג'

מותר לנוח בשבת ובלבד שלא יאמר בפה שזה לצורך החג.

אוכל קפוא – אסור להוציא בשבת אוכל קפוא מההקפאה לצורך יום טוב, אלא אם כן מוציא מספיק מוקדם כדי שהאוכל יהיה ראוי לאכילה כבר בשבת.

חימום אוכל – אסור להניח אוכל קפוא על הפלטה בשבת על מנת להפשירו ליו"ט, אך מותר לחמם לצורך סעודה שלישית ולשייר ליום טוב.

לפני תחילת המלאכות יש לומר בפה המבדיל בין קודש לקודש.

'קישוט בירק'

נהגו לקשט את בתי הכנסת ובתי המדרש בירק. זכר לירק שצמח על הר סיני בעת מתן תורה. ייתכן שיש בכך גם הד לחגיגת הקציר וראשית הבכורים.השנה צריך לקשט את בית הכנסת בערב שבת.

אסור להניח את הפרחים או הענפים במים. אבל מותר להוסיף מים על המים הקיימים.

'סעודה שלישית'

יש להשתדל להתפלל מנחה מוקדמת על מנת לאכול סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה (16:39 ברחובות) כל זאת כדי לאכול את סעודת החג בשמחה ובתיאבון. אם עבר זמן מנחה קטנה יאכל בסעודה שלישית פת פחות מכביצה.

'תפילת ערבית'

מתפללים לאחר צאת הכוכבים כדי שיהיה לילה ודאי. כיוון שספירת העומר צריכה להיות 'שבועות תמימות'. יש להוסיף ותודיענו במקום אתה חוננתנו

'הדלקת נרות'

הדלקת נרות לחג תיעשה מאש שדלקה ורק לאחר שיצאה השבת לחלוטין עם אש שדלקה מערב שבת.

'קידוש בליל החג'

כאשר חל חג השבועות במוצאי שבת, בקידוש יש תוספת שהיא ההבדלה בין השבת למועד. חכמים נתנו בזה סימן: יקנה"ז, ראשי תיבות: יין – ברכת בורא פרי הגפן; קידוש – ברכת הקידוש של יום טוב; נר – ברכה על נר הבדלה כבכל מוצאי שבת (אלא שיש להזהרשלא לכבותו, ניתן להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד החג כנר ההבדלה); הבדלה – ברכת "המבדיל"; וזמן – היא ברכת "שהחיינו".

בקידוש זה על אף שיש בו הבדלה לכל הדעות נהגו לעמוד.

'מאכלי חלב'

מנהג ידוע ברוב קהילות ישראל לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה. טעמים רבים ניתנו למנהג זה.

יש אומרים שכאשר קיבלו ישראל את התורה לא יכלו לאכול בשר כי נתחדשו להם הלכות כשרות הבשר, שחיטה ומליחה, ומכיוון שלא היו ערוכים לכך, נאלצו לאכול מאכלי חלב. יש מזכירים את הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך", שנדרש על מתיקותה של התורה.

המנהג לאכול מאכלי חלב אינו מבטל את הדין המחייב לשמוח ביום טוב בבשר וביין, ולכן הציעו פתרונות שונים כיצד לשלב בין שתי הדרישות. יש שסועדים אחת משתי סעודות החג חלבית ואחרת בשרית, ויש המחלקים את סעודת היום – תחילתה מאכלי חלב, ולאחר הפסקה וניקוי הפה, אוכלים מאכלי בשר.

'תיקון ליל שבועות'

מנהג ללמוד בליל החג. נוסח קבוע של תיקון ליל שבועות, שבו קוראים מבחר מכל מקצועות התורה.

אולם לא הכל מקפידים על כך.יש נוהגים ללמוד גמרא, יש הלומדים דברי אגדה וחסידות וכיום גם נפוץ מאוד המנהג לקיים שעורים ולימוד בחבורה של נושאים וסוגיות בעלות ענין. יש הלומדים עד הבוקר, ויש המסתפקים במספר שעות לימוד בערב. הכל כדי להביע את חיבתנו לתורה ולהתכונן לקראת המעמד הנשגב של מתן תורה, בשחרית.

'טבילה לפני תפילת שחרית'

נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית במקווה עלל מנת לקבל את תוספת הקדושה הנמשכת עליו מהלימוד, הנכון ביותר לטבול מעט לפני עלות השחר.

'הניעור כל הלילה'

הנשארים ערים כל הלילה, מברכים את כל ברכות השחר וברכות התורה, וגם צריכים ליטול ידיים לפני התפילה, אלא שלדעת הספרדים אין מברכים על נטילת ידים, ולמנהג אשכנזים מתפנים ונוגעים במקום מכוסה ומברכים על הנטילה.

והמהדרים יוצאים ידי ברכות התורה וברכות 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה' בשמיעה ממי שישן בלילה. וכשאין ממי לשמוע את הברכות,מברכים. לדעת חלק מהאשכנזים אומרים את ברכת 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה בלא חתימת שם ומלכות.

'תפילת שחרית'

בקריאת התורה קוראים את פרשת מתן תורה. במהלך התפילה מוסיפים פיוטים העוסקים בשבח התורה ובמניין המצוות. למנהג האשכנזים קוראים לפני קריאת התורה את הפיוט "אקדמות" ולמנהג הספרדים מוסיפים "אזהרות" – פיוטים המונים את תרי"ג המצוות.

'רחצה ביום טוב'

לדעת הספרדים אין איסור רחיצה ביום טוב לדעת האשכנזים, יש איסור להתרחץ כשעושה אמבטיה או באופן שמקלח את כל גופו בבת אחת, אך ניתן להתקלח בטוש נייד, באופן שמקלח את גופו איבר איבר. יש לשים לב שלא לסחוט את השערות, ולהשתמש בסבון נוזלי.

'מגילת רות'

לקריאת מגילת רות בשבועות ניתנו מספר טעמים: סיפור המגילה מתרחש בעת קציר חטים, ולכן הוא מתאים לחג הקציר; המגילה מספרת על ייחוסו של דוד המלך, וחג השבועות הוא יום פטירתו; היא מספרת על גיורה של רות וכניסתה תחת כנפי השכינה, וביום מתן תורה כל עם ישראל קיבלו את התורה ונכנסו תחת כנפי השכינה.

יש שנוהגים לקרוא את רות מתוך מגילת קלף ולברך על קריאתה 'על מקרא מגילה' ו'שהחיינו', וכן נוהגים תלמידי הגר"א. ומנהג רוב האשכנזים וכל הספרדים שלא לברך על קריאתה, ואין מקפידים לקוראה ממגילת קלף.

נהגו האשכנזים לקרוא את מגילת רות בתפילת שחרית לפני קריאת התורה. יש מהנשארים ערים כל הלילה, שקוראים את רות לפני תפילת שחרית, או לאחר תפילת המנחה, כדי שיוכלו להתרכז יותר בשמיעתה.

מנהג הספרדים והתימנים לקרוא את רות סמוך למנחה, ואם קראו אותה בתוך התיקון של ליל שבועות, אין צורך לחזור לקוראה סמוך למנחה.

'שפיכת מים'

מנהג קהילות בצפון אפריקה לשפוך מים איש על רעהו ועל העוברים ושבים ברחוב. לסימן של שפע וברכה, ורמז מצאו בו: 'אין מים אלא תורה׳.