דו"ח המבקר: יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון - 0404
דו"ח המבקר: יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון איתן ג'יי טל, ויקיפדיה

דו"ח המבקר: יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון

מבקר המדינה פרסם דו"ח אותו הגיש ליו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין בלשכתו, הבוקר (ג'). לפי הדו"ח, "היקף המשאבים שמושקע בשיקום מרכיבי ביטחון ובתחזוקתם קטן מהנדרש על פי הצורך המבצעי".

לפי דו"ח המבקר המתפרסם היום: במשך שנים יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון שהם זכאים להם על פי סיווגם.

בדו"ח המבקר נכתב כי: "עיקר התקציב להקמת מרכיבי ביטחון נמצא בידי היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. היחידה הקצתה את תקציביה על פי סדר עדיפויות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן, השונה מזה שקבע צה"ל האמון על הגנת היישובים ולא בהתאם לצרכים הביטחוניים אותם קבע צה"ל על בסיס ניתוח האיומים על היישובים. נמצא גם כי חוסר באמצעי קשר מתאימים פוגע ביכולת ההתקשרות שבין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישוב, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת חדירה ליישוב".

תגובת דובר צה"ל לדו"ח: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. כפי שצוין בדו"ח, התיאום בין גופי צה"ל והקשר עם גורמי ביטחון אחרים מהווה נדבך משמעותי במרכיבי הביטחון ביישובי העימות בישראל. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלכה. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו".

"בכל הנוגע לתיאום בין הגופים הרלוונטיים בצה"ל להגנת יישובי העימות, בימים אלו מבוצעות עבודות מטה המגדירות את ממשקי העבודה וסדר העדיפויות בנושא, בהתאם להערכת המצב. ככלל, צה"ל מבצע התאמה של מרכיבי הביטחון לכל יישוב בהתאם לסיווגו ולאיומים הקיימים".

בדו"ח נכתב: "דו"ח זה, הכולל 33 פרקים, משתרע על כל המרחב שבין זכויות הפרט, איכות חייו, בריאותו ובטחונו ועד לנושאים הכרוכים בשחיתות שלטונית ומאבק למען טוהר מידות ובניצול לרעה של כספי ציבור.

בשנים האחרונות שם משרד מבקר המדינה דגש על ביקורות מערכתיות בנושאים בעלי השפעות רחבות, שעל הטיפול בהם מופקדים כמה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות ומחייבים תכנון ותכלול.

  • זכויות הפרט – בריאות, בטיחות ואיכות חיים

אחד הנושאים האמורים הוא שקיפות הממשל – פעולות לקידום הממשל הפתוח. בפרק זה עלו ליקויים משמעותיים בכל הנוגע ליישום חוק חופש המידע, לעתים עד כדי הפרה של הוראות החוק. חשיבות המענה לבקשות מידע מתחדדת כאשר מדובר בנושאים כבדי משקל ובעלי ערך לציבור הרחב, כגון זיהומי אוויר ומים, מיסוי של רווחים ממשאבי טבע, מוקדי סיכון בכבישים. אף נמצאו ליקויים במענה לוועדת הכנסת לגבי הקצאת תקציבים קואליציוניים. וכן במענה לבקשה לקבל יומני שרים לשנת 2016. בין המשרדים הבולטים במענה לא מספק על בקשות מידע מן הציבור – משרד רוה"מ , משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה.

נושא נוסף שנבדק בבדיקה מערכתית הוא הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2013 עד 2016 נהרגו 76 אנשים בתאונות אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים וכן אושפזו בבתי החולים 7,852. 50% מהנפגעים היו ילדים עד גיל 14. (למרבה הצער גם בעת האחרונה, היו הרוגים ופצועים).מדובר בטיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את דעתם בדחיפות לממצאי הדוח ולקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לאופן טיפולם בעניין. אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה.

עוד פרק ביקורת שעוסק באיכות חיים והסכנה לבריאות, הינו משרד הבריאות – פעולות רשויות השלטון לצמצום העישון ונזקיו. על פי ארגון הבריאות העולמי, העישון הוא גורם המוות השכיח ביותר הניתן למניעה. תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב-10 עד 13 שנים בממוצע מזאת של בני אדם שאינם מעשנים. בישראל נפטרים בכל שנה כ-8,000 איש ממחלות הנגרמות מעישון. בביקורת נבדק המאבק של גורמים שונים, ובראשם משרד הבריאות, בתופעת העישון. עלו ליקויים בתחומים שונים, ובהם מיסוי מוצרי הטבק, החקיקה בנושא העישון, אכיפת החוקים הקיימים, הסברה וחינוך בעניין נזקי העישון . גם משרד החינוך אינו נאבק בנחישות בתופעת העישון ופעילותו בנושא מצומצמת.

הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות לבין האקדמיה: הביקורת חשפה ליקויים, המגיעים לכדי מחדל של משרד הבריאות ושל המל"ג, העלולים למנוע את השגת המטרה הלאומית שהסגל הרפואי יהיה איכותי וייבחר מהטובים ביותר. חלק ניכר מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות (כ-40%) הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם אינה מפוקחת באדיקות ע"י המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג. רבים מקרב בוגרי חו"ל אינם עוברים את מבחני הרישוי, וחלק לא מבוטל מאלו שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם.

אחת האוכלוסיות השבריריות וחסרות הישע הם נכי הנפש. הפרק מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש מצטרף לסדרת דוחות שעסקו בסוגיה זו, ואשר העלו ממצאים חמורים בנוגע לטיפול בנכי הנפש, בשיקומם ובשמירה על זכויותיהם. חמור שמשרד הבריאות לא פעל להסרת רבים מהליקויים שעלו בדוחות קודמים ואשר מסכנים את המאושפזים וצוותי הטיפול במחלקות הפסיכיאטריות. אין די בפעילויות המעטות שנקט משרד הבריאות כדי לצמצם את הפערים העצומים שנפערו במהלך 25 השנים האחרונות. מבקר המדינה ממליץ על הקמת ועדה ציבורית שתדון בתכנון מערכת בריאות הנפש בישראל ובחיזוקה מתוך שמירה על זכויות המטופלים.

המשרד להגנת הסביבה-היבטים בטיפול המדינה באפר הפחם: אפר הפחם מכיל יסודות רעילים ויסודות רדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת בשיעור נמוך, אולם גבוה משיעורם בסלע ובקרקע הטבעיים. תהליך הסדרת השימוש באפר הפחם והפיקוח עליו מתאפיין באנדרלמוסיה. נמצאו ליקויים משמעותיים בשיתוף הפעולה המתחייב מהצורך בהסדרת הטיפול באפר הפחם, שעלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהגנת הסביבה. נוצר מצב שמדינת ישראל קירבה את אפר הפחם אל תושביה והעבירה את פוטנציאל הסיכון לתוך הבית פנימה – לקירות, לגידול צמחי מאכל ולגינון.

רישום קבלנים והיבטים בהבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה:

הרוגים בתאונות עבודה בכלל ענפי המשק ושיעור הרוגי ענף הבנייה מקרבם בשנים 2013 עד 2016

מהתרשים עולה כי בשנים 2013 עד 2016 חלה ירידה במספר ההרוגים מתאונות עבודה בכלל ענפי המשק, אך בענף הבנייה חלה עלייה במספרם. שיעור ההרוגים בענף זה בשנים 2015 עד 2016 עלה לכ-62% בממוצע מכלל ההרוגים בתאונות עבודה, לעומת כ-51% בממוצע בשנים 2013 עד 2014.

רשם הקבלנים אינו נוקט במשך שנים צעדים כנגד אלפי קבלנים שפועלים בענף בלא שהם רשומים כחוק; מינהל התכנון במשרד האוצר, שעליו הוטל לפני יותר מעשור להוביל הקמת מכוני בקרה ולפעול להתקנת תקנות קוד הבנייה , טרם עשה כן; הפיקוח על אתרי הבנייה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה לוקה בחסר במידה רבה, והמציאות בתחום תאונות העבודה בענף זה עגומה.

"וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י, 19). דוח מעקב שבדק את אופן תיקון הליקויים שעלו בדוח משנת 2014 בעניין הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל, מעלה תמונה מדאיגה. הממשלה אמנם קבעה מדיניות לעידוד עזיבה של זרים (ששונתה באחרונה), אך לצד זאת זנחה את גיבוש המדיניות לטיפול בזרים שעודם שוהים בארץ. אף שעברו שלוש שנים ממועד פרסום הדוח הקודם, נראה כי הממשלה נוקטת גישה פאסיבית אשר פוגעת בעיקר בחלשים שבין הזרים והחלשים שבין אזרחי המדינה. משרד רוה"מ טרם גיבש מדיניות כוללת לטיפול בהם, ומשרדי הרווחה והבריאות לא השלימו את קביעת המדיניות בעניין זה, כל אחד בתחומו.

פרק הביקורת הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, מצאה ליקויים רבים בהתנהלות משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה. מדובר בפיגורים ניכרים בטיפול בבקשות ובעיכובים מתמשכים בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה. כמחצית מכ-55,000 בקשות למקלט מדיני שהוגשו בישראל משנת 2009 ועד שנת 2017, טרם הסתיים. מתוך כ-2,500 בקשות של יוצאי חבל דארפור בסודן התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות.

  • טוהר מידות, ניהול תקין

משרד לשירותי דת-היעדרויות לא מדווחות של רבני ערים לצרכי נסיעות לחו"ל וליקויים נוספים בהתנהלותם האישית: 22 מכלל 95 רבני הערים נמצאו מרבים בנסיעות לחו"ל. חלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי העיר. שמונה מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות נסעו בתדירות גבוהה במיוחד – בארבע וחצי השנים האחרונות נסעו עשרות פעמים לחו"ל (אחד מהם נסע 87 פעם); ותשעה מהם שהו בתקופה זו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע – המכסה השנתית של ימי החופשה המוקצים לרבנים.

14 מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות שנאספו נתונים לגביהם (כשני שליש) דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80% מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל, וממילא ימי ההיעדרות – שלא במסגרת התפקיד – לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל.

השווי הכספי של ימי ההיעדרות ש-12 רבני הערים מרבי הנסיעות לא דיווחו עליהם כנדרש בתקופה שנבדקה עומד על קרוב ל-1.3 מיליון ₪. בעקבות הביקורת הודיעו תשעה רבני ערים ויושבי ראש מועצות דתיות כי הם נערכים להשבת ימי חופשה שלא דווחו או שנרשמו ביתר, בהיקף כספי שמסתכם בכ-535 אלף ש"ח.

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ: בשנת 2016 הסתכמו הכנסות עמידר בכ-400 מיליוני ש"ח, שמקורם העיקרי בכספים שהיא מקבלת מהמדינה. להלן כמה מהממצאים : מינוי מכרים ומקורבים של בעלי תפקידים בכירים; ליקויים בהליכי קידום עובדים במשרות אימון ובמינויי בכירים; יו"ר עמידר עו"ד יצחק לקס ,שהועסק בחצי משרה, עסק בכ-15 תפקידים נוספים. בניגוד לנדרש לא נקבעה מתכונת דיווח לגבי הקדשת זמנו לענייני החברה. על אף איסור מפורש עשה שימוש במתקני החברה ובמשאביה לצורך עיסוקים אחרים; התקשרויות בלי מכרזים או בניגוד לחוק חובת המכרזים. שימוש לקוי במשאבים-עמידר ומשרד הבינוי מימנו כתבה בתכנית טלוויזיה על שיקום שכונות. אלא שבניגוד להוראות התראיינו בה שר הבינוי יואב גלנט ורעייתו, בעיקר על חייהם האישיים.

מפעל הפיס-סדרי מנהל וארגון: יו"ר הדירקטוריון אלוף (מיל.) עוזי דיין ומזכיר החברה ירון לוסקי פעלו במקרים רבים תוך טשטוש הגבולות בין דרג הניהול והביצוע במפעל לבין הדירקטוריון, שאמור לפקח על פעולותיו. הם יזמו לעתים התקשרויות בפטור מכרז, וגרמו להוצאת כספי ציבור ללא קריטריונים סדורים. האחריות לליקויים מוטלת בראש ובראשונה על דירקטוריון ועל היו"ר העומד בראשו. כן נמצא כי הפיקוח של הממונה על השכר על מפעל הפיס היה רופף, ועל משרד האוצר כמאסדר להדק את הפיקוח שלו.

קרן קיימת לישראל – הקצבות לפארק אריאל שרון: הממצאים מעידים על פגמים יסודיים ומהותיים הן בהליכי קבלת ההחלטות והן ביישומן של ההחלטות, שנעשו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. את הליכי ההתקשרות קידם בקק"ל המנכ"ל לשעבר מאיר שפיגלר. מצדה של חברת פארק אריאל שרון הוביל את ההתקשרות ואת יישומה מנכ"ל החברה דאז משה בורוכוב.

מוסדות להשכלה גבוהה – עבודה נוספת של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות: באוניברסיטאות שנבדקו – ת"א, העברית ובר-אילן נמצאו ליקויים חמורים. חברי סגל עסקו בעבודה נוספת בלא שקיבלו אישור לכך; אחרים חרגו מהאישור שקיבלו; חברי סגל קיבלו אישור לעבודה נוספת בלא שעמדו במחויבות האקדמית שלהם.

עבודה נוספת של מנהלים בכירים באוניברסיטאות: היועמ"ש של בר-אילן סיפק בסיוע צוות לשכתו שירותי ייעוץ משפטי לגופים חיצוניים לאוניברסיטה. זאת בניגוד לנוהל של האוניברסיטה, להוראות המל"ג ולהוראות הממונה על השכר. עבודה נוספת זו נעשתה על חשבון משאבי האוניברסיטה. האוניברסיטה הפתוחה שילמה לסמנכ"ל הכספים שלה, שהוא אחד משומרי הסף שלה, עבור עבודה נוספת, בניגוד להוראות הממונה על השכר. מנהלי אוניברסיטת תל אביב אישרו לסמנכ"ל המחשוב לעסוק בעבודה נוספת על חשבון השעות שהאוניברסיטה כבר שילמה עבורן. הנהלות האוניברסיטאות שעיקר הכנסתן היא מכספי הציבור, מחויבות לנהוג בכספים בקפידה ומתוך אחריות ציבורית.

הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל: לדעת מבקר המדינה יש לבחון מחדש את ההסדר הקובע את סמכויות השר לבט"פ למינוי קצינים בכירים במשטרה. הליך מינוי ניצבים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע וב"ארבע עיניים" – שר ומפכ"ל בלבד. המשטרה אמנם השקיעה מאמצים ניכרים בבניית שיטת מינויים חדשה אך קיים עדיין חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים. הממצאים מעוררים חשש לכך שלעיתים מתקבלות בהליך המינוי החלטות שרירותיות או שגויות, ולעתים אף החלטות שאינן שוויוניות ואינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין; הדבר עלול לפגוע באמון הציבור באופיה הממלכתי, המקצועי וא-פוליטי של המשטרה.

מייצגי המדינה בערכאות – עיון וטיפול בחומרי חקירה בהליך פלילי: לאחרונה הוקמה יחידה חדשה במשרד מבקר המדינה – היחידה לביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות. זוהי הביקורת הראשונה שלה.

מדובר בתמונה עגומה של הזנחה קשה ומתמשכת בכל הנוגע לאחסון ושמירה על מוצגים. והדבר הביא לנזק ממשי ולאבדן מוצגים. הפרקליטות הגישה כתבי אישום רבים, למרות שהייתה ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב. מבקר המדינה גם העיר על מקרים שבהם הפרה המשטרה את איסור הפרסום מחקירות ,פרסמה תיעוד של מעצרים וחשפה פרטים האסורים לפרסום על פי הוראות הדין.

היבטים בפעילות חברה ל': וועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הטילה חסיון על רובה ככולה של ביקורת זאת, על פי סמכותה בחוק. נמצאו ליקויים מתמשכים בתפקודה ובהתנהלותה של חברה ל' וקבוצת חברות הקשורות בה, שבחלקם חרגו מכללי מינהל תקין. מן הראוי שהחשאיות תשמש אך ורק להגנה על האינטרסים החיוניים והביטחוניים של המדינה ,זאת כדי לאפשר דיון ציבורי ראוי בנושאים המתאימים ולקדם תיקון אמיתי של הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה. על השרים האחראים ועל קבוצת החברות לוודא את תיקון הליקויים שצוינו בפרק ביקורת זה.

  • יעילות וחסכון

משרד האוצר- אגף החשב הכללי – מאזן המדינה ליום 31.12.16- חייבים ויתרות:  היקף החובות הרשומים במאזן המדינה, בסך כ-55 מיליארד ₪, הוא רק חלק קטן מכלל  החובות למדינה, שהביקורת העלתה כי אין מידע מלא עליהם. היקף חובות גדול במיוחד יש לרשות המסים, למוסד לביטוח לאומי, למשרד הבריאות, לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הכלכלה והתעשייה ולכמה חברות ממשלתיות. בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה שנועדה להעמיק את פעילות גביית החובות בממשלה. ההחלטה לא קויימה בעיקרה. אף שידוע שיש לטפל בדחיפות בגביית החובות, שרבים מהם עלולים להתיישן . היועץ המשפטי לממשלה קבע הנחייה בדבר הפעלת הליכי גבייה מנהליים שנועדה לאפשר גבייה של חלק מחובות העבר שטרם הוחל בגבייתם, ואולם אגף החשכ"ל לא הנחה את חשבי המשרדים לפעול מיד לאיתור ולמיפוי של החובות שבסכנת התיישנות. למעשה, אין כל דרך לדעת מהו היקף החובות שאבדה האפשרות לגבותם. כשמשרדי הממשלה הממונים על נקיטת הליכים לגביית חובות אינם עושים כן, הדבר פוגע בהכנסות המדינה ובעקרון השוויון.

מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים: במשך שנים יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון שהם זכאים להם על פי סיווגם. גם היקף המשאבים שמושקע בשיקום מרכיבי ביטחון ובתחזוקתם קטן מהנדרש על פי הצורך המבצעי.

עיקר התקציב להקמת מרכיבי ביטחון נמצא בידי היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. היחידה הקצתה את תקציביה על פי סדר עדיפויות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן, השונה מזה שקבע צה"ל האמון על הגנת היישובים ולא בהתאם לצרכים הביטחוניים אותם קבע צה"ל על בסיס ניתוח האיומים על היישובים .נמצא גם כי חוסר באמצעי קשר מתאימים פוגע ביכולת ההתקשרות שבין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישוב, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת חדירה ליישוב.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט(בדימוס) יוסף חיים שפירא מציין כי הדוח עוסק בנושאים רבים ומגוונים אשר יש בהם כדי להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה. מחובתם של הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שהועלו בו".

הירשם
התראה על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]
4
0
Would love your thoughts, please comment.x