עו"ד יפוצה במאות אלפי ש"ח לאחר שכמה נשים העלילו כי אנס אותן - 0404
עו"ד יפוצה במאות אלפי ש"ח לאחר שכמה נשים העלילו כי אנס אותן

עו"ד יפוצה במאות אלפי ש"ח לאחר שכמה נשים העלילו כי אנס אותן

בית המשפט העליון קבע פיצוי לעו"ד אורי דניאל בגין לשון הרע, תוך שקיבל חלקית ערעורים וערעורים שכנגד בפרשת האשמות שווא באונס. מספר נשים (הגדירו עצמן בפני בית המשפט המחוזי תל אביב כחברות בקבוצה ללימודי פילוסופיה) הגישו תלונות במשטרה ותביעות אזרחיות בטענה כי נאנסו בידי עו"ד אורי דניאל. בנוסף, פעלו בדרכים שונות להוקעתו של "האנס הסדרתי". בית המשפט המחוזי (השופטת ד' גנות) מצא כי מדובר בתלונות שווא שהוגשו בכוונת זדון וחייב את המתלוננות-התובעות בפיצויים בגין לשון הרע לטובתו של עו"ד דניאל. בין השאר הפגינו מול ביתו ופגעו בשמו. בית המשפט העליון קבע כי, המערערות שיתפו פעולה להכפיש את שמו של אורי ולייחס לו עבירות מין חמורות. הוכח במידה מספקת של ודאות ומעל לרף הנדרש, כי מדובר בעלילת שווא וכי ההאשמות חסרות שחר. כמעט כל פרט בפרשה מלמד על "תפירה" של תלונות "יש מאין", החל בחוסר מהימנות בסיסי ו"שיהוי" קיצוני של שנים ארוכות, עבור לסתירות מהותיות, לגרסאות מתפתחות ולהתנהגויות תמוהות, וכלה במניע הזדוני הגלוי לעין ובחשיפת "תכנית הנאנסות". המתלוננות חזרו על טענה ל"שיכחון" שלא הוכח ולא התיישב עם פרטים אחרים בגרסתן. לאחר שהוחלט לסגור את תיקי החקירה המשטרתיים, המשיכו המערערות לפעול בדרכים שונות ומשונות על מנת להפיץ את טענות הכזב המכפישות את שמו של עו"ד דניאל. פרשה זו לא תרמה, בלשון המעטה, לקידום ההגנה על נפגעי עבירות מין. מטריית ההגנה, הגמישות והאמפתיה השמורה למתלוננים בעבירות מין, איננה נפרשת גם על מי שהוכח בבירור שהוא בדה מליבו אירועים במטרה לפגוע באדם אחר. המערערות נטלו את הנושא הרגיש של "זכרונות מודחקים" והלכו צעד נוסף קדימה, אלא שצעד זה הוא שקרי בעליל. בית המשפט העליון קבע הפחתת הפיצוי לעו"ד אורי דניאל וקביעת פיצוי מתון באופן יחסי: משיקולי מדיניות ובעיקר החשש מפני "אפקט מצנן" להגשת תלונות על עבירות מין. התנהלותו של אורי במסגרת ההליך, לרבות עמימות מסויימת שעליה הקפיד לשמור. בנקודות אחדות גרסתו של אורי נדחתה, לדוגמה גרסתו כי לא קיים כלל יחסי מין עם אחת המתלוננות. על אף שניתן היה לראות את המערערות (למעט ט') כמעוולות במשותף, נותח אחריותה של כל אחת מהן בנפרד, באופן שכל אחת מהמערערות תישא באחריות נפרדת לתלונה שהגישה ולחלקה בפרשה.