נורית הירש - כלת פרס ישראל בתחום זמר עברי ואמנות עממית - 0404
נורית הירש – כלת פרס ישראל בתחום זמר עברי ואמנות עממית יסמין, ויקיפדיה

נורית הירש – כלת פרס ישראל בתחום זמר עברי ואמנות עממית

שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום, א', על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום זמר עברי ואמנות עממית, גב' נורית הירש. השר בנט אישר את המלצת ועדת הפרס בראשותו של ד"ר נתן שחר, ולצידו חברי הועדה קורין אלאל, שלומי שבת ופרופ' שלום צבר. השר בנט בירך את נורית הירש על תרומתה רבת השנים לזמר העברי: "כשאומרים על מישהו שהוא פס הקול של הארץ הזאת, בלי שמץ של הגזמה, מתכוונים לנורית הירש: היא פס הקול של הרומנטיקה, עם "פרח הלילך" ו"בפרדס ליד השוקת" ו"אתה לי ארץ". היא פס הקול של הציונות עם "אבניבי" שזכה בארוויזיון (ובעברית!) ו"חלקת אלוהים". היא פס הקול של האופטימיות והנוסטלגיה הישראלית עם "בשנה הבאה נשב על המרפסת", ו"הדרך אל הכפר". נורית הירש היא ארץ ישראל הישנה והטובה, ארץ ישראל שברגעים קשים אפשר לזמזם את יצירותיה ולהיזכר מי אנחנו, ולמה אנחנו כאן". בנימוקי ועדת הפרס צוין כי נורית הירש היא מהמלחינות הבולטות והמוכשרות של הזמר העברי. פעילותה המוסיקלית של הירש התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים ופס הקול של מדינת ישראל שזור בשיריה כדוגמת "בשנה הבאה", "עושה שלום במרומיו", "אח יא ראב" ו"מקהלה עליזה". בחירת התמלילים נעשתה על ידה תוך כבוד למחבר המילים ולשפה העברית. נורית הירש מנסה לתאר בצלילים את המילים והדימויים המופיעים בתמלילי השירים. לחניה מותאמים לקהלי היעד המגוונים, לדוגמה: שירי ילדים, נוער ומבוגרים. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב הולם בין מזרח ומערב, בין חסידי והמזרחי-הים תיכוני, בין הקצב המדוד לבין גיוון רתמי, בנוסח הלטיני לדוגמה. הפשטות מצד אחד והשילוב מהצד השני, אלה הם האפיונים המוסיקליים המייחדים את יצירתה המוסיקלית של המלחינה נורית הירש.