נתניהו: "פועלים רבות כדי שהגליל כולו יפרח" - 0404
נתניהו: "פועלים רבות כדי שהגליל כולו יפרח" עמוס בן גרשום, לע"מ

נתניהו: "פועלים רבות כדי שהגליל כולו יפרח"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השתתף היום בטקס חנוכת אתר המורשת יודפת יחד עם שר הקליטה, ירושלים ומורשת זאב אלקין. בתחילת האירוע סייר רה"מ נתניהו ביודפת העתיקה. נתניהו התרשם עמוקות מעוצמת המקום, אשר נמצא בלב הגליל. נתניהו סייר יחד עם שר ירושלים ומורשת זאב אלקין בתל, בורות המים ושרידי היישוב, ושמע על הלחימה במקום. במהלך הסיור הרגלי שמע על שיקום האתר ממנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, ארכיאולוג האתר ד"ר מוטי אביעם וראש מנהל השימור ברשות העתיקות רענן כסלו, ועל אופן הנגשת האתר ועבודת השימור שנעשתה במקום. בתל יודפת שכנה העיר הקדומה יוטבת, ששמה שובש במהלך השנים ליודפת. העיר מוקפת משלושה עברים במורדות תלולים אשר העניקו לה הגנה טבעית. בתקופת בית המקדש השני התקיים בה יישוב יהודי. עם פרוץ המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה העיר בוצרה, יחד עם אתרים נוספים בגליל, ע"י מפקד הגליל יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס). לאחר מצור ממושך וקרבות קשים נכבשה יודפת בשנת 67 ואחרוני המגנים הסתתרו בבורות המים של העיר. יוסף בן מתתיהו הסגיר עצמו לרומאים והפך להיסטוריון בחצר הקיסרים שיח אותה תקופה. יודפת יושבה מחדש לאחר המרד והיישוב היהודי התקיים בה עוד כמה מאות שנים בטרם ניטשה העיר לחלוטין. נתניהו בטקס: "בֵּיתָ"ר הַנִּלְכָּדָה, יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, תָּרֹמְנָה בְּעֹז וְהָדָר". "תרמנה" הן קמו כבר, אנחנו קוממנו אותן. הישוב שנמצא כאן, יודפת, במדינת ישראל ששיקמה את קוממיות עמנו. אני מנסה להבין את אותו מעמד שבו יוסף בן מתתיהו אכן אומר לאספסיאנוס שהוא יהיה שליט העולם. 'שליט העולם' ככה הוא אמר לו, וניצל באותו רגע, והציל עבורנו כמובן את המורשת הזאת, כי אחרת יכול להיות שהיא הייתה יורדת לטמיון. אני מרבה לקרוא את הסיפור הזה ולהשתאות על היכולת של עם שנלחם באימפריה החזקה ביותר אז, ונלחם אחר כך לאחר 60 שנה פעם נוספת באימפריה הכבירה הזאת. יש כאן שני דברים שעולים כמובן כשאלה, השאלה הראשונה היא: איך הם מצאו כוחות בכלל לעשות את זה, ולעשות את זה פעם אחר פעם? והשאלה השנייה: מדוע היה מאבק כזה חריף? מדוע הייתה ההתנגשות הכבירה הזאת, שכמעט לא מוצאים לה הקבלה באימפריה הרומית הגדולה? יש לזה הסברים, כמובן, תרבותיים. תפיסת העולם היסודית – מאין שואבים את הסמכות, כמו שאומרים אצלנו, בתפיסה היהודית, כיצד מסדירים את החיים? עמידת חירותו של אדם, חירות המחשבה. אלה דברים שכתבו בהם רבים, אבל לאחרונה ראיתי גם הסבר נוסף, הרבה יותר פרוזאי שמסביר את ההתעקשות של הרומאים, או יותר נכון של אספסיאנוס וטיטוס, להחריב גם את בית המקדש וגם לנתץ בעצם את הקיום היהודי ביהודה, מה שגרר אותו כמובן לגליל. ההסבר נכתב על ידי היסטוריון יהודי בריטי שהסביר במלה אחת: פריימריז. זאת אומרת, לאחר מותו של נירון והצורך לקבוע שליט חדש היו מועמדים, והמועמדים היו כמובן מפקדי הצבאות השונים, ואחד המפקדים שהתמודד בפריימריז האלה על שליטה ברומא היה אספסיאנוס, ואספסיאנוס היה זקוק לניצחון גדול. בשביל ניצחון גדול הוא צריך מלחמה גדולה, ובשביל מלחמה גדולה צריך גם חורבן גדול. הדבר הזה הוטמע, כמובן גם בוטא באותה קשת ניצחון, אנחנו מכירים אותה כשער טיטוס, והדבר הזה נכנס כהישג ומורשת, לא שלנו אלא של שושלת אספסיאנוס וטיטוס וגם זה שבא אחריהם. וזה החזיק ויצא כיסודות אנטי-יהודיים חזקים מאוד בתוך דורות של קיסרים. היה לזה אחר כך ניסיון של היפוך, אבל זה הוטמע. קשה מאוד להסביר את היחס השונה, המיוחד, האכזרי במיוחד ליהודים בעקבות המרידות שהיו רבות מאוד באימפריה הרומית. היו מרידות רבות, אבל יחס כזה היה ייחודי וחריג. אינני יכול לשפוט, אין לי זמן כל כך להקדיש לקריאה מקיפה סביב התיאוריה הזאת, אבל היא בוודאי מעניינת, אבל דבר אחד בטוח: מה שקרה כאן זה שיודפת, מסדה ובית"ר נחרבו עד היסוד עם טבח נורא של עמנו, שמתועד בהיקפים כאלו ואחרים, על ידי אספסיאנוס, על ידי יוספוס, וגם על ידי, כמובן, כתבים שלנו בתלמוד. אנחנו יכולים לראות את הסימנים של זה.