הגדה של פסח - מגילת העצמאות של עם ישראל - 0404
הגדה של פסח – מגילת העצמאות של עם ישראל ערוץ 20

הגדה של פסח – מגילת העצמאות של עם ישראל

יציאת מצרים כולה כתובה בחומש שמות בלשון עבר, ישנו רק פסוק אחד בפרק י"ד פס' ח', בו התורה מדברת בלשון הווה "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", יוצאים ולא יצאו, הפרשנים מסבירים שלשון זו של התורה רומזת לכך שאמנם יציאת מצרים היתה מאורע היסטורי אך הוא בא לגלות את מה שהתחולל מעבר להיסטוריה.

יציאת מצרים באה להוציא לפועל את התכונה הפנימית הגנוזה בנשמת עם ישראל כולו ובנשמת כל יחיד מישראל וזוהי תכונת החירות, יציאת מצרים ההסטורית באה לחשוף מציאות רוחנית שהתגלתה בעולם באותו הלילה.

התרבות המצרית היתה כולה חומרנות, תאוות ושיעבוד לעולם הזה, ואף המתים היו נקברים עם רכושם ונשותיהן החיות! מתוך אמונה שיום יבוא והם יקומו וימשיכו לחיות את חייהם הקודמים. תרבות שבה אין מעבר לעולם הזה ולכן מעולם לא הצליח אף עבד לצאת ממצרים (שימו לב – מה נשאר מהתרבות המצרית זה רק פירמידות. פסלי אבן דוממים).

תרבות ישראל הפוכה לחלוטין מזו המצרית. עם ישראל הוא עם שחי בהתחדשות מתמדת, לכן אנחנו מונים את החודשים לפי הלבנה המתחדשת ולא על פי השמש הקבועה.

היכולת והמסוגלות לא להיות משועבד אל העולם הזה אל תאוותיו ואל מיצריו החומריים, היכולת לפרוץ אל מה שמעבר למציאות העולם הזה, להתחבר אל הנצח, זוהי תכונתו של לילה קדוש זה, הלילה שבו נולדה והופיעה בעולם נשמת ישראל, יום ההולדת – של האומה כולה ושל כל יחיד ויחיד.

ההגדה של פסח כולה היא סיפור תולדות עצמאותינו, בעבר וגם בעתיד:

עד שולחן עורך עוסקת ההגדה בפסח מצרים אולם לאחר מכן עוסקת ההגדה בגאולת העתיד, במה שעוד לא זכינו שיתגלה בעולם.
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה", "אל, בנה ביתך בקרוב".
ואח"כ אנו מגיעים אל העתיד שבו אין לנו הבנה בכלל איך יהיה עד שיהיה "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה…".

עצמאות ישראל הממשיכה להופיע גם לאחר חורבן הבית השני:


אולם, בתוך סיפור ההגדה מופיע סיפור שנראה לא קשור לעניין: "
חכמי בית שני שהיו מסובים בליל הסדר יחד בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם והודיעו להם – רבותינו היגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
נשאלת השאלה מדוע אין הם מסבים עם בני משפחותיהם בליל הסדר? ומה עניינם פה להגדה? הרי בכל הדורות קראו את ההגדה ומדוע מביאה ההגדה דוקא את סיפורם? ועוד מדוע צריכים תלמידיהם להודיע להם שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית?

אלא שכנראה החכמים ובראשם רבי עקיבא מסתתרים מן הרומאים, רבי עקיבא חבר לבר כוכבא ויש רבים מגדולי ישראל הסוברים שתלמידיו היו חיילים בצבאו של בר כוכבא, והוא, רבי עקיבא, עודדם לכך. מותו  של רבי עקיבא בידי הרומאים, הוא הוכחה לשותפותו הפעילה במרד נגדם.

התנאים ובראשם רבי עקיבא מוביל המרד, מסתתרים מן הרומאים וזו הסיבה שאינם מסובים עם בני משפחותיהם והקריאה "רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית" מבטאת מסר כפול:
א. הגיע זמן להרים את נס המרד ברומאים  ולהלחם על עצמאותינו המדינית.
ב. מלחמה זו ברומאים דורשת מסירות נפש הבאה תמיד לידי ביטוי בפי היהודים במילים "שמע ישראל".

רבי עקיבא מחנך את תלמידיו למסירות נפש על עצמאות ישראל בארצם ועל מרידה בשעבוד הרומי, ולא לחינם בחר כותב ההגדה להכניס את סיפור רבי עקיבא להגדה. כל ההגדה עניינה חירות ישראל ועצמאותו, חירותו משעבוד מצרים, חירותו משעבוד הרומאים וחירותו גם בדור שלנו. השאיפה לחירות דורשת מסירות נפש ומסביר הרב קוק שגם אם מרד בר כוכבא נכשל בשעתו ולא קמה מלכות ישראל בשנית אחרי שנחרב הבית השני, אולם מסירות הנפש של רבי עקיבא תלמידיו וחבריו נחקקה בלב האומה לדורות עולם ובדור שלנו היא מופיעה בכל הצדיקים שמסרו נפשם למען תקומת ישראל בארצו.

מסופר על רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך שמשמיים הודיעו לו שיזכה למסור את הנפש ולמות על קידוש ה' אולם הוא מת על מיטתו ככל האדם. והסבירו חכמי דורו שכל חייו חי על קידוש ה', עסק בתורה ובמצוותיה, עסק בטוב ובישובו של עולם, והנהיג את עם ישראל לדורו ולדורות וזה בעצמו חיים על קידוש ה' .

סיפור ההגדה הוא סיפורה של אומה הקמה לתחיה, בעבר הרחוק, בעבר היותר קרוב ובהווה שזכינו לחזות בתקומת מדינת ישראל ב-ה' באייר הקרוב כל כך לפסח. וגם בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
חג פסח כשר ושמח לכל עם ישראל.