אושרה התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי. נתניהו: "מפתחים את תעשיות המחר" - 0404
אושרה התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי. נתניהו: "מפתחים את תעשיות המחר" לשכת רה״מ

אושרה התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי. נתניהו: "מפתחים את תעשיות המחר"

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון), את החלטת הממשלה המוציאה לדרך את התכנית הלאומית לבריאות הדיגיטלית. התכנית מתוקצבת בכמיליארד ש"ח, והיא כוללת פיתוח טכנולוגיות, שיתופי פעולה בינלאומיים, ריכוז מאמץ אקדמי ותעשייתי וכן שינויים רגולטורים לעידוד מחקר ב-Data.

התכנית הלאומית רחבת היקף והיא משותפת למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי, משרד הכלכלה ומשרד המדע והטכנולוגיה. כמו כן, שותפות לו הרשות לחדשנות והמל"ג.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר: "אנחנו עושים מהלך בעל משמעות היסטורית. אנחנו מפתחים את תעשיות המחר. למעשה אלה תעשיות ההווה. הן מבוססות על שילוב של שלושה דברים – בסיסי נתונים גדולים מאוד, אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות. בפוטנציה זה יותר גדול מהסייבר, שהוא תחום ענק, זה יותר גדול מהתחבורה, תחום ענק גם כן. התחום הזה של בריאות דיגיטלית מוערך בשישה טריליון דולר. בואו נניח שנקבל עשרה אחוז שוק ריאלי מתוך הפוטנציאל הזה, לדעתי זו הערכה שמרנית, זה שש מאות מיליארד דולר שוק, ומתוכו, אם אנחנו נצליח, כפי שהצלחנו בסייבר וברכב האוטונומי ובתעשיות הרכב שלנו, אנחנו צפויים כאן להגדלה משמעותית במוצרים חדשים.

מהם המוצרים החדשים? יש לישראל בסיס מידע ענק שחובק כמעט את כל האוכלוסייה. לנו יש קרוב ל-9 מיליון איש. זה מאגר נתונים ממוקד על הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחת מאתנו בעשרים השנים האחרונות. זה נכס עצום ואנחנו רוצים להעמיד אותו לחוקרים ולמפתחים ולחברות על מנת לקבל שני דברים– אחד, רפואה מונעת, שתיים, רפואה פרסונלית, מכוילת אישית לאדם.
זה כמובן תלוי בהסכמה של כל אדם ואדם, הזכות הזאת נשמרת לחלוטין. אנחנו כאן פורצי דרך ברמה העולמית, ההתעניינות של חברות עולמיות היא עצומה, כבר נפגשתי עם רבים מהם, הם רוצים כולם לבוא הנה, בצדק, הם רואים שזה כיוון חדש".

מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר: "כולנו יודעים שישראל מדורגת במקום יחסית גבוה מבחינת בריאות בעולם, אבל מה שלא הרבה אנשים מכירים זה שיחסית ליעילות, אנחנו מדורגים עוד יותר גבוה. אנחנו מקבלים יותר תשואה על כל שקל שאנחנו משקיעים בבריאות. התועלת שאנחנו משיגים נובעת מכך שיש לנו קודם כל מערכת בריאות עם מבנה קטן וריכוזי- מכל העולם באים כדי ללמוד עליה. בנוסף, לפני כמה שנים היינו חכמים מספיק כדי להתחיל לתעד מידע רפואי בכלים דיגיטליים, מה שמאפשר היום לכל רופא בישראל לראות את התיק הקליני של למעלה מ-98% אחוז מהאוכלוסייה. את היתרונות האלה שעזרו לנו להגיע לאיפה שאנחנו היום, אנחנו ממנפים מחדש בהחלטה הזאת. אנחנו משתמשים בריכוזיות הזו כדי לאחד את המערכות וכדי ליצור מאגר מידע וולונטרי אחד שימשוך לכאן חוקרים ותעשייה מכל העולם. אנחנו משדרגים את האיכות של התיק הרפואי הדיגיטלי כדי שרופאי העתיד יוכלו לאבחן אותו טוב יותר. אני בטוח שזו החלטה שתהיה לה חשיבות רבה".

הפרויקטים המרכזיים המתוכננים במסגרת התכנית:

בריאות
הקמת מיזם "פסיפס" – מיזם תשתית מידע לאומית למחקרי בריאות בתחום הגנטיקה והמידע הרפואי. המיזם יכלול קהילה של מתנדבים אשר יתרמו מידע קליני, גנומי וסוגי מידע נוספים באשר לבריאותם, ויהווה תשתית לפיתוח פתרונות של רפואה מותאמת אישית וניתוח מעמיק של Big Data. תקודם הקמת תשתית למחקר.

יוגדרו מנגנוני הגנה להנגשת מידע באופן אנונימי, תוך שמירה על פרטיות, על ידי אבטחת מידע והרשאות גישה. יודגש כי ההשתתפות בפרוייקטים תתבצע על בסיס התנדבותי ורק לאחר הסכמה של המשתתף.• שיפור הרשומות והמערכות הרפואיות הקיימות היום.
הקמת בנק דגימות לצרכי טיפול ומחקר, שישמש את מיזם פסיפס.
פיתוח והנגשה של יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות.
פיתוח כלים לתמרוץ ארגוני הבריאות לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה.
קידום פרויקטים משותפים בין מערכת הבריאות הישראלית לבין מערכות בריאות בעולם.
בחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי ישראל, לצורך מחקר וניתוח הדגימות.

טכנולוגיה ותעשייה
הגברת פעילות השיווק והייצוא לחו"ל בתחום פתרונות בריאות דיגיטלית, ועידוד חברות זרות לביצוע השקעות בישראל.
השתתפות ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית.
עידוד מחקר ופיתוח של חברות וסטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית.
הקמת "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" לחיזוק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית.
קידום הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, לתמיכה במו"פ של חברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית.
יצירת תכנית הסבת כוח אדם לתחום מדעי הנתונים, תוך התייחסות לתחום הבריאות הדיגיטלית.
קידום מחקרים בתחום הבריאות הדיגיטלית הכוללים שיתוף פעולה בין חוקרים לארגוני בריאות.
פיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים הרלוונטיים לתחומי ההייטק ומדע הנתונים.