המבקר: נוהל "חניבעל" בעייתי, לקחי חטיפת הנערים לא יושמו - 0404
המבקר: נוהל "חניבעל" בעייתי, לקחי חטיפת הנערים לא יושמו דובר צה"ל

המבקר: נוהל "חניבעל" בעייתי, לקחי חטיפת הנערים לא יושמו

דו"ח שמפרסם מבקר המדינה עוסק בין היתר במבצע "צוק איתן", טיפול בחיילים בודדים, גיוס תלמידי ישיבות וכן התנהלות מוקד 100 של המשטרה.

מבקר המדינה יוסף שפירא מפרסם דו"ח העוסק בין היתר במערכת הביטחון ובמבצע צוק איתן. המבקר קובע כי מוקד 100 של המשטרה לא השלים את יישום הלקחים מחטיפת שלושת הנערים; מוצא ליקויים בקשר ובשיתוף הפעולה בין מחוז ש"י לצה"ל ולשב"כ; מציין כי נוהל חניבעל לא תואם את עקרונות המשפט הבינ"ל ועלולות להשתמע לשני פנים בנוגע לערך חיי החטוף, אך מציין לחיוב את הרמטכ"ל אייזנקוט שהורה על ניסוח פקודה חדשה; קיימים ליקויים בעבודת "מנגנון התחקור המטכ"לי" – יעילות ומהירות העבודה, איסוף הממצאים ותיעוד המידע; קיימים ‏עיכובים בקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל; ישנם ליקויים במנגנון פיקוח ואכיפה אחר תלמידי ישיבה דחויי גיוס; הטיפול בחיילים בודדים לקוי והסיוע של עמותות וארגונים אזרחיים ניתן בניגוד לפקודות ולמדיניות התרומות של צה"ל; 

צוק איתן: נוהל חניבעל בעייתי

הפרק העוסק במבצע "צוק איתן" מצטרף לשלושה דו"חות שכבר פורסמו בעבר ועסקו במבצע. הפרק הנוכחי מתפרסם בחלקו "לשם שמירה על ביטחון המדינה". כך או כך, המבקר קובע כי ההוראות של צה"ל בנוגע להכשרות בתחום המשפט הבין-לאומי לא נתנו מענה הולם לגבי כללי ההתנהגות ההומניטריים על-פי המשפט הבין-לאומי החלים בפעילות צבאית בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת.

המבקר מפרט כי לגבי "נוהל חניבעל" (נוהל הנוגע לטיפול במצב של חטיפת חייל במהלך קרב) נמצא כי "אף שהוראת מדיניות האש של המטכ"ל שהייתה בתוקף במבצע "צוק איתן" מחייבת לפעול לפי עקרונות המשפט הבין-לאומי, לא צוינו במפורש בפקודת "חניבעל" עקרונות ההבחנה והמידתיות. עוד נמצא כי פקודות "חניבעל" הפיקודית והאוגדתית היו עלולות להשתמע לשני פנים בנוגע למונחים המתארים את ערך חיי החטוף, וכי הדבר היה עלול להביא לפרשנויות שונות של הפקודות על ידי גורמים שונים בצה"ל".

המבקר מציין בחיוב את פעולתו של הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט, אשר הורה בעקבות הביקורת וממצאיה על ביטול פקודת "חניבעל" ביוני 2016 ועל ניסוח פקודה חדשה, המסדירה את ההוראות המבצעיות למניעת חטיפת חייל או אזרח ולסיכול חטיפה כזאת לאחר שאירעה.

עוד מציין המבקר כי הגופים השונים, ובראשם משרד המשפטים וצה"ל, עשו פעולות, ליישום המלצות ועדת טירקל, לשיפור עבודת מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות דיני הלחימה, אף לפני סיום העבודה של צוות היישום. בהתאם להמלצת ועדת טירקל הוקם בצה"ל מנגנון לבירור עובדתי כדי להחליט אם יש לפתוח בחקירה פלילית.

המבקר קובע כי נמצא ששילוב פעילות המנגנון לבירור עובדתי עם "מנגנון תחקור מטכ"לי" אינו מתיישב באופן מלא עם המלצת ועדת טירקל להקים "מנגנון נפרד לצורך עריכת ההערכה העובדתית". עם זאת, מבקר המדינה סבור, כי קיום הערכה עובדתית באמצעות המנגנון לבירור עובדתי במתכונת הקיימת עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבין-לאומי. בעבודת המנגנון במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו, נמצאו ליקויים בנוגע ליעילות ולמהירות של עבודת המנגנון, הן באיסוף הממצאים והן בתיעוד המידע שנאסף.

מדיוני הקבינט עולה כי ניתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי במסגרת פעילות צה"ל ברצועת עזה, וקויים ליווי משפטי שוטף לכל דיוני הקבינט במהלך המבצע, וכן ההתגייסות לסיוע לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במהלך הלחימה.

משטרת מחוז ש"י: לא הופקו לקחי חטיפת הנערים

מבקר המדינה בדק גם את התנהלות מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל ומצא ליקויים, מהם "מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לפגוע בבניין הכוח, בהפעלתו ,ברמתו המקצועית ובכשירותו המבצעית". נמצאו ליקויים לגבי פעילותו של מוקד 100- במועד סיום הביקורת למעלה משלוש שנים לאחר אירוע "שובו אחים" – חטיפת שלושת הנערים, עדיין לא השלימה משטרת ישראל את יישום כל הלקחים שעלו אז. נמצאו ליקויים בכל הנוגע לקשר ולשיתוף הפעולה בין המחוז לבין צה"ל ושב"כ.

עוד קובע המבקר כי "חקירות אירועים שבהם פלסטינים נורו על ידי שוטרי מג"ב, שפעלו תחת פיקוד צה"ל באיו"ש, התקיימו בניגוד לפקודות המשטרה ובקצב איטי במיוחד. הדבר פוגע קשות בטיפול בתלונות ובאירועים, אינו עומד בכללי המשפט הבין-לאומי ואף פוגע באמון הציבור ברשויות האכיפה". רק בנובמבר 2017 קיבל ראש הממשלה את ההחלטה שהחקירות תבוצענה על ידי המשטרה צבאית החוקרת (מצ"ח). על כל הגורמים המעורבים האחראים לחקירות אלו לפעול בהקדם האפשרי ובתיאום מלא למימוש החלטת ראש הממשלה בנושא.

טיפול לקוי בחיילים בודדים

בפרק המוקדש לצה"ל המבקר שפירא קובע כי טיפול הצבא בחיילים הבודדים במהלך שירותם הצבאי ולאחר שיחרורם מצה"ל היה לקוי. בביקורת עלו ליקויים באשר לדרך הטיפול בהם בעת שירותם ולאחר שחרורם. על צה"ל לבצע בחינה של צורכי הקיום שלהם וכן לבחון את האפשרות לספק להם הטבות ייחודיות . סיוע של עמותות וארגוניים אזרחיים ניתן במקרים רבים בניגוד לפקודות ולמדיניות התרומות של צה"ל .יש להסדיר את שיתוף הפעולה עמם .

המבקר מציין כי הוא "רואה בקליטתם של חיילים בודדים בחברה הישראלית אתגר לאומי. ראוי כי תתקיים עבודת מטה לאומית בין-משרדית, בהובלת מנכ"ל משהב"ט, כדי לקדם תכנית אסטרטגית שמטרתה קליטתם בחברה לאחר שחרורם. יש לציין לחיוב כי משרד הביטחון וצה"ל כבר החלו לטפל בתיקון הליקויים, כפי שעלו בדוח הביקורת".

ליקויים בפיקוח על תלמידי ישיבה דחויי גיוס

בפרק המוקדש למערכת הביטחון מגלה המבקר כי מצא עיכובים בפעילות מערכת הביטחון בקידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל. בין היתר, המבקר קובע כי בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, והפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות לצה"ל לבין יעדי הגיוס גדל פי שמונה בערך במהלך שלוש שנים. נמצאו ליקויים במנגנון הפיקוח והאכיפה, שתפקידו מעקב אחר תלמידי ישיבות דחויי שירות, כדי להביא לגיוס מי שאינו לומד בישיבה.

המבקר מפרט ומזכיר את הקמת הצוות הבין משרדי לקידום העמידה ביעדי הגיוס בינואר 2016. "בתיקון לחוק נקבע כי שר הביטחון יגבש הצעת החלטה לתכנית לקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות על-פי תכנית שיגיש לו הצוות, ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים מיום הגשת התכנית. על אף קביעה זו, שר הביטחון הביא הצעת החלטה לאישור הממשלה רק בפברואר 2017 אף שהצוות הבין-משרדי הגיש לשר הביטחון תכנית רב-שנתית בנושא כבר באפריל 2016. במועד סיום הביקורת הממשלה טרם דנה בתכנית, ויש בכך כדי לפגוע בעמידה ביעדי הגיוס שהיא עצמה קבעה".

המבקר קובע עוד כי קיים "אי ביצוע הערכה של הפעילות להכנת נוער חייב גיוס לשירות בצה"ל".  האגף הביטחוני-חברתי אינו מבצע הערכה מעמיקה ומשוב על פעילותו. עקב זאת אין בידיו מידע אם עליו לבצע שיפורים בתחום ההכנה לצה"ל.

עוד מצא המבקר ליקויים בנושא עידוד המגזר הבדואי להתנדב לשירות בצה"ל. שפירא קובע כי סוגיות משמעותיות שהטיפול בהן חיוני להגדלת שיעור ההתנדבות לגיוס לצה"ל במגזר הבדואי (כגון: פערים בחינוך, אי-הסדרת סוגיית ההתיישבות, תחושת קיפוח והיעדר תחושת שייכות, אי-תגמול של מתגייסים, והקושי להשתלב בחברה הישראלית) אינן נמצאות בתחום אחריותה של מערכת הביטחון ואף אינן בשליטתה. אף שמשרד החינוך פועל לחיזוק הזיקה בינם ובין מדינת ישראל ולעידוד התנדבותם לצה"ל, הרי שחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא לא מפרט דבר בנוגע לפעילות הנדרשת לעידוד התנדבות לגיוס של בני הנוער הבדואים.

בנוסף, ישנה אי-בחינה של ייעוד מסלול הנח"ל ואי-הלימה בין פעילות הנח"ל להוראות החוק. המבקר מציין כי הפעילות הנוכחית בפרק המשימה האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו. "לא התקיים דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית במסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי. לדעת הרמטכ"ל: 'מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד... יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים'".

המבקר מותח גם ביקורת על פעילות אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון ומציין כי נמצאו ליקויים בפעילות האגף,שעל חלקם הצביע משרד מבקר המדינה כבר בביקורות קודמות – בתחומי כוח אדם ,מינויים וניצול המשאבים העומדים לרשותו לחיזוק תדמית משהב"ט. נמצאו ליקויים בפרסום הודעות לתקשורת שהובילו לפרסומים שליליים. כמו כן ליקויים באופן בו פועל האגף מול כלי התקשורת הזרה בישראל.

היבטים מינהליים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה"ל- הביקורת העלתה כי אגף שיקום נכים עדיין לא פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת קודמת. התברר שלא רק שלא חל שיפור בהיבט זה, אלא משכי הטיפול בתביעות של הנכים התארכו. סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל העלה חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות הרפואיות, בעיקר באשר ליחס הניתן להם בוועדות. על האגף ומשהב"ט לבחון בהקדם שיפור השירות הניתן לאוכלוסיית הנכים הזכאית לטיפול הולם.

תגובת דובר צה״ל: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבין-לאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדו"ח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, הלכה למעשה. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.

בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דו"ח הביקורת, על ביטול פקודת "חניבעל" שאליה מתייחס הדו"ח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדו"ח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.

בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת "צוק איתן" מחויבות לכללי המשפט הבין-לאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף.

בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.

בכל הנוגע לאימוצן של המלצות "ועדת טירקל", ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח "צוות צ'חנובר" שעסק באופן יישום המלצות "ועדת טירקל". צה"ל כבר החל ביישום המלצות "ועדת טירקל" ו"צוות צ'חנובר" ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.

בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדו"ח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבין-לאומי. כן עלה מהדו"ח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו.

תגובת משרד הביטחון: "פעילות משרד הביטחון לחיזוק הקשר בין הנוער לצה"ל והמיועדים לגיוס – משרד הביטחון מייחס חשיבות רבה לנושא השירות בצה"ל. לשם כך מקיים האגף הביטחוני- חברתי, שהינו חלק מהאשכול החברתי, פעילות ענפה מול אוכלוסיות מיוחדות שונות שלא בהכרח נמנות עם השנתון התורן המיועד לגיוס מתוקף חוק שירות ביטחון. בכלל זה ניתן למנות את אוכלוסיית החרדים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ונוצרים.

האגף הקים בתחילת שנה זו גוף שיעסוק במדידה והערכה של אפקטיביות ההכנה לצה"ל והגדנ"ע. בכוונת האגף למדוד את ההערכה והמשוב על כלל הפעילויות לעידוד הגיוס בתחום הכנה לצה"ל לצורך למדיה והפקת לקחים.

בכל הקשור לגיוס בני המגזר הבדואי, משהב"ט הקים פורום "שולחן עגול" בין-משרדי העוסק בהעצמת האוכלוסייה הבדואית בתחומים שונים. במסגרת זו הוקמו ארבעה צוותים העוסקים בתחומי הדיור, החינוך, ההכשרות והתעסוקה, והמכינות והאקדמיה. בהקשר זה התקיימו כבר שני מפגשי סטטוס בראשות מנכל משהב"ט, המפקח אישית על פעילות הצוותים.  בהמשך השנה מתוכננים מפגשים נוספים.

בכל הקשור לגיוס האוכלוסייה החרדית, העביר שר הביטחון עוד בתחילת 2017 "הצעת מחליטים" לטיפול בנושא בראייה רב שנתית, לרבות ביטול תיקון 21 לחוק. נושא זה נמצא בעצם ימים אלו על שולחן הממשלה ואנו מקווים כי יוסדר בתקופה הקרובה. כמו כן, לפני מספר חודשים הוקמה מנהלת תלמידי ישיבות בצה"ל לטיפול בהעצמת הגיוס והעמידה ביעדים שקבעה הממשלה, וכן נבנה מערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה על תלמידי הישיבות באגף הביטחוני-חברתי.

לעניין חיילים בודדים לאחר שחרורם – חיילים העומדים לפני שחרור מצה"ל, בהם גם חיילים בודדים, משתתפים בסדנאות הכנה לקראת שחרור וכן בכנסי משתחררים. זאת כדי להקנות להם מידע וכלים חשובים שיסייעו להם להשתלב בצורה מיטבית באזרחות. בעמוד הבית של אתר האגף והקרן לחיילים משוחררים יוחדה לשונית ייעודית לנושא הזכויות וההטבות לחיילים בודדים משוחררים ובה מפורט כל המידע הרלוונטי עבורם.

האגף עוסק גם בייעוץ והכוונה, לרבות אבחון תעסוקתי במכוני אבחון מקצועיים ובליווי פסיכולוג תעסוקתי –  ללא כל עלות. לחיילים בודדים ניתנת הטבה במענק עבור שכר דירה לבודדים משוחררים, כולל הלנה בבתי חייל.

על פי החוק החדש – משוחררים בודדים שהשתחררו לאחר 12.7.2012 זכאים להארכת משך הזכאות לזכויות מכוח חוק חיימ"ש ל-10 שנים (במקום 5 שנים כפי שהיה עד כה). מעבר לאמור לעיל בימים אלה מקיים האגף והקרן לחיילים משוחררים עבודת מטה שתבחן את הצרכים של הבודדים לאחר השחרור, החל מקרוב למועד שחרורם ובהמשך – לאחר שחרורם – תוך תיאום מלא ב"העברת המקל" מאגף כוח האדם (אכ"א) שבצה"ל לאגף לחיילים משוחררים שבמשרד הביטחון.

האגף והקרן לחיילים משוחררים יוודא במהלך 2018 שהיקף הסכום הכולל לסיוע בשכ"ד שאושר על ידי הכנסת אכן מספק את כלל הצרכים של החיילים הבודדים המשוחררים. במקביל האגף ימשיך לבצע פניות לקבלת כספי עזבונות מהאפוטרופוס הכללי על מנת שאלה יגשרו על פערים.

בנוגע להיבטים מינהליים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה"ל – בכדי לקצר את לוחות הזמנים של תהליך קביעת דרגת הנכות בוועדות הרפואיות המחוזיות והעליונות, גיבש אגף שיקום נכים במשהב"ט תוכנית התייעלות ומדדי זמן אשר יבוקרו מדי חודש בחודשו. נורמות שירות אלו הועברו לכלל עובדי היחידה לוועדות רפואיות.

כדי לטפל בבעיית התיקים הרפואיים הפיזיים, גיבש האגף – כבר בשנת 2017,  טרם קיום הליך הביקורת – תוכנית לסריקה דיגיטלית של התיקים הרפואיים, אשר תאפשר קיום במקביל של מספר הליכי ועדות לנכה ספציפי. שינוי זה יתרום לקיצור משכי זמן ההמתנה בין הוועדות השונות. רופאי הוועדות הרפואיות מקבלים לאורך השנים עדכוני פסיקה והכשרה מקיפה בנושאים הרפואיים והמשפטיים הנוגעים לעבודת הוועדות הרפואיות. כבר בשנת 2017, טרם קיום הליך הביקורת, התקבלה החלטה משרדית כי בנוסף להכשרה הקיימת, יוכשרו רופאי הוועדות  במסגרת קורס אוניברסיטאי ייעודי. הליכי התקשרות עם האוניברסיטה נמצאים בעיצומם.

האגף פועל לשיפור תנאי ההעסקה של הרופאים המומחים חברי הועדות הרפואיות, כדי לשפר את האטרקטיביות של משרות אלה, במטרה להגדיל את מאגר רופאי הוועדות – דבר אשר יקצר את משכי זמן ההמתנה לדיון בוועדות.

אגף שיקום נכים פועל למתן שירות רגיש, מקצועי, אישי וייחודי, מתוך כבוד, הוקרה ומחויבות לנכים. עבודת האגף מעוגנת באמנת שירות, מועברת ומוטמעת באופן שיטתי וסדור לכלל העובדים".

תגובת המשטרה: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, בעקבות תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר.

משל״ט מחוז ש״י:
במסגרת תהליכים ארגוניים שהחלו עוד בשנת 2016 בכל הנוגע לבניין הכוח, בוצעו ועוד צפויים שינויים ארגוניים משמעותיים במחוז, בהם הקמת שתי תחנות חדשות ותוספת תקנים וכח אדם להתמודדות מיטבית מול האתגרים השונים.
מרכז השליטה המחוזי המעניק מענה מיטבי למאות אלפי פניות אזרחים מדי שנה, עבר שדרוג משמעותי וכיום כל שוטרי המשל״ט בוגרי הכשרה מקצועית. כמו כן, בתקופה הקרובה אף צפוי להתחיל בניית משל"ט חדש וממוגן.
בהתאם לאתגרי המשטרה באיו״ש ואיומי הייחוס השונים, בשנים האחרונות מתבצעת עבודת מטה מקיפה בנושא רכבים ממוגנים תוך בחינת החלופות השונות באופן שיתן מענה מיטבי ומקצועי לטווח הארוך.

מערכות מחשוב הנוגעות לאכיפת החוק בתחום דיני התעבורה באיו"ש:
הסתיים תהליך הפיתוח של הממשק מצה"ל למשטרה בנושא כלי רכב ונהגים פלסטינאים, הקבצים מצה״ל התקבלו במשטרה לראשונה רק באוגוסט 2017. מניתוח הנתונים שהתקבלו, עולה כי מידע רב הינו שגוי. לאור זאת החליטה משטרת ישראל שלא לאפשר קליטת המידע עד לטיובו, מאחר וקליטתו עלולה לגרום להצגת מידע שגוי במערכות המשטרה. מצב זה, עלול לחשוף את משטרת ישראל לתביעות של אזרחים, שיפגעו כתוצאה מאכיפה המתבססת על מידע שגוי זה. משטרת ישראל עדכנה את צה"ל בנושא.
בנוסף, על מנת לייעל את האכיפה בכבישי איו״ש, הוספנו ניידות ושוטרים לבינעירוני באיו״ש בגלל האתגר של חיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית וכן ניידות של משטרת התנועה הארצית מתגברים אכיפה בנוסף על הניידות של מחוז ש״י

באשר לחקירת שוטרי מג״ב:
חקירות שוטרים באשר הם, הינה משימה שאיננה תחת אחריות משטרת ישראל ומאידך, המשטרה מעולם לא תוקצבה לגביה. עקב ואקום שנוצר בפונקציה זו של חקירת מקרים של אירועי ירי בהם גרמו שוטרי מג"ב לפציעה או למוות של פלסטינים באיו"ש, נכנס מחוז ש״י לתחום זה. מאז שנת 2007, פעלו גורמים רבים להעברת האחריות על החקירות לגורם אחר ורק לאחרונה בנובמבר 2017 החליט ראש הממשלה כי הטיפול בתלונות נגד שוטרי מג"ב ביחס להפרות של כללי המשפט הבין – לאומי במסגרת פעילות משטרתית, שנעשתה תחת פיקוד צה"ל באיו"ש, תועבר לידי מצ"ח.

בנושא מפל הפשיעה:
משימה זו לא הייתה של מחוז ש״י, שעיקר משימתו היא לתת שירות לאזרחים ישראלים הגרים באיוש. רק לאחר שבוצע ניתוח מודיעני אסטרטגי במשטרה, החליט המפכ״ל להטיל על מחוז ש״י את המשימה של בלימת מפל הפשיעה תוך סינכרון עם יתר המחוזות המתמודדים עם פשיעה פלסטינית.

גובשה תפיסה מסונכרנת עם כלל יחידות המשטרה המגולמת גם בתוכניות רפורמת האמו״ן של המפכ״ל וגם בתוכניות השיטור הגבוה. ההישגים הראשונים בתחום זה מרשימים ביותר ומשפיעים אפקטיבית על כמות הפשיעה ויעילות הלחימה בה. אנו צופים שכאשר התהליך כולו יושלם האפקטיביות תלך ותעלה. זאת ועוד בכדי להתמודד באופן אפקטיבי ולבלום את מפל הפשיעה מאיו"ש לתוך שאר המדינה, הוקצו למחוז תקנים יעודיים והוקם דסק אמל"ח המסונכרן בין כלל גופי הביטחון השונים. לדסק האמל״ח הישגים מרשימים בממשק שבין טרור לפשיעה תוך מיקוד בנושא המאבק באחזקה, סחר ושימוש של אמצעי לחימה בניגוד לחוק.

משטרת ישראל תמשיך להעניק שירות מיטבי לאזרחי ישראל המתגוררים ביו״ש, ובד בבד להגן על כלל אזרחי מדינת ישראל".