"סיפורי בוגי": השתלטות ערבים על אתר ארכאולוגי והפרס שיקבלו - 0404
"סיפורי בוגי": השתלטות ערבים על אתר ארכאולוגי והפרס שיקבלו תנועת רגבים

"סיפורי בוגי": השתלטות ערבים על אתר ארכאולוגי והפרס שיקבלו

כבר בתחילת הסיפור המרגיז, נגלה לכם את השורה התחתונה: הערבים שהשתלטו על אתר ארכאולוגי, השייך לנו ולכם – לעם ישראל, יקבלו בסופו של דבר פרס. 17 שנה הם כבר חוגגים שם! ועכשיו לסיפור ההזוי מבית היוצר של ממשלת ישראל. כדי להמחיש את הסחבת השיטתית בה נוקטת הפרקליטות מול עברייני הבנייה הערבים, נספר לכם על חירבת זנוטא, אתר ארכאולוגי הממוקם צמוד לצומת שמעה בדרום הר חברון. עם השנים הוצאו צווי הריסה למבנים שבנו הערבים במקום, אך עד לרגע זה אף אחד לא ניגש להרוס אותם. הזוי הרבה יותר הוא ההליך שהמדינה החליטה להציע לערבים וארגוני השמאל שייצגו אותם: המדינה תעניק להם במתנה שטח חלופי (אדמות מדינה) שיירשם בטאבו וזאת בתנאי שיעזבו את המקום. אתם מבינים? הם השתלטו (גנבו) ובסוף גם יקבלו פרס. גם על הפרס הזה מצפצפים הערבים ועוד יש להם דרישות, שמדינת ישראל תתכנן להם יישוב מוכר על האתר הארכאולוגי שעליו השתלטו. אזור חירבת זנוטא הוכרז כאתר ארכאולוגי כבר בתקופה הבריטית ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה הערבית למקום החלה כבר לפני כ-17 שנה ובחלוף השנים נבנו באתר עשרות מבנים. בחלק מהמקרים השחיתו הערבים מבנים עתיקים ועשו באבניהם שימוש חוזר לבנייה. בשנת 2007 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה סופיים לחלק מהמבנים, אך הערבים, כצפוי, אצו רצו והגישו עתירה לבג"ץ. בו ביום הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר מחד גיסא "להרוס את הבתים והמבנים החקלאיים נשוא העתירה הנמצאים בכפר חרבת זנוטא וזאת עד למתן החלטה אחרת", ומאידך אסר על העותרים לבצע במקום כל שינוי. בית המשפט הורה כי על המנהל האזרחי להשיב לעתירה באמצעות פרקליטות המדינה בתוך 60 יום. הערבים לא כיבדו את החלטת בית המשפט ולמעשה צפצפו על השופטים ובנו באתר העתיקות מבנים נוספים. כחלק ממאמציהם להרחיב את אחיזתם הבלתי חוקית במקום, ביצעו הפולשים במהלך יוני 2011 עבודות עפר וסלילת דרכים באמצעות שפיכת פסולת אספלט, תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים לעתיקות המצויות במקום. לאחר שרכז השטח של תנועת רגבים ביהודה ושומרון הבחין בסלילת הדרכים, פנתה רגבים למנהל האזרחי, בדרישה לאכוף את החוק כנגד המאחז המתפתח. בתגובתו טען המנהל האזרחי, כי הפעילות העבריינית במקום מוכרת לו ואף מטופלת על ידו, אך הבהיר כי ידיו כבולות, מאחר ו"כנגד פעילות הפיקוח אשר ננקטה ביחס לבינוי הבלתי חוקי במקום הוגשה עתירה לבג"ץ (9715/07). במסגרת ההליכים ניתן צו ביניים המונע את מימוש צווי ההריסה במקום". עיון בנתונים המופיעים בתיק העתירה במערכת המחשוב של ביהמ"ש, גילה באופן לא מפתיע כי גם בתיק זה, באה לידי ביטוי במלוא חומרתה שיטת הסחבת המכוונת – כזאת שגורמת לאיפה ואיפה בין יהודים וערבים. במילים פשוטות יותר: ביהודים מטפלים מהר ובערבים? ניחשתם נכונה. בתאריך 15.11.07, הוגשה העתירה על ידי הערבים וניתן צו ביניים, כמבוקש. בית המשפט הורה, כאמור, כי על המנהל האזרחי להשיב לעתירה באמצעות פרקליטות המדינה בתוך 60 יום. שישה ימים לאחר תום המועד שנקבע בהחלטה הגישה הפרקליטות בקשה לדחיית מועד התגובה. כפי שעולה מהנתונים, במהלך ארבע השנים שחלפו מהגשת העתירה ועד הבדיקה שביצעה רגבים, הגישה הפרקליטות לא פחות מ- 20 בקשות רצופות! לדחיית מועד להגשת תגובת המשיבים לעתירה ולצו הביניים. בנוסף, במהלך תקופה זו הוציאו רשמי בית המשפט 7 התרעות! על כוונה למחוק את העתירה מחוסר מעש, תוך שצו הביניים עתיד להיוותר על כנו. בכל השנים הללו צפצפו עברייני הבנייה על הצו שהופנה כנגדם והמשיכו בבנייה ובהתבססות הבלתי חוקית במקום. בספטמבר 2011 פנתה רגבים לבג"ץ, בבקשה להצטרף לעתירה בתיק זה "כידידת בית המשפט", וזאת בכדי לחשוף את העובדות המטרידות בפני שופטי בג"ץ, שטענו כי "ככל שהייתה מדיניות כזו, המדיניות הזו עברה מן העולם", ולהציג ראיה ברורה ועדכנית כי השיטה אכן חיה ובועטת. כנספח לבקשת ההצטרפות הוגשה רשימת 161 העתירות שסיפק משרד המשפטים לרגבים מספר חודשים קודם לכן. בקשת ההצטרפות נשפה בערפה של הפרקליטות וגרמה לכך שבשלהי דצמבר 2011 – לאחר ארבע שנים, בהן דחתה זאת שוב ושוב – הגישה הפרקליטות סוף סוף את תגובת המדינה לעתירת הערבים העבריינים. בתגובה לעתירה גופא, שפכה הפרקליטות אש וגופרית על ראשי העותרים וביקשה לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים. הערבים ידעו היטב, כך על פי עמדת המדינה, כי הם נכנסים לשטח עתיקות מוכרז וכי הם שוהים בו באופן בלתי חוקי. לתגובה צורפו תצלומי אוויר המוכיחים כי מדובר בפלישה שהחלה רק בשנת 1999 ולפיכך טענת העותרים כי מדובר ביישוב הקיים במקום עשרות שנים איננה אמת. עוד הובהר בתגובה כי העותרים הפרו את צווי הביניים והכפילו את מספר המבנים במקום וכי על אף דרישת העותרים 'להלבין' את המקום ולהכריז עליו כיישוב מסודר לא ניתן לעשות כן, מאחר והוא נמצא בלב אתר עתיקות מוכרז. אולם בהתייחס לבקשת רגבים להצטרף לעתירה כ'ידידת בית המשפט', ביקשה הפרקליטות לדחות את הבקשה, וזאת תוך התחייבות להגיש תגובות לכל 161 העתירות עד סוף אוגוסט 2012. המוסד "ידיד בית-המשפט" (Amicus Curiae) מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים. כיום הגדרתו מאפשרת להצטרפותו של גורם שלישי – שאינו מעורב בסכסוך עצמו – המייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי. מבלי להוסיף פרטים נוספים ומייגעים, רק נספר לכם שחירבת זנוטא הפכה כבר מזמן מאתר ארכאולוגי, לאתר המגורים והעסקים של הערבים. רק בגלל לחץ שהפעילה תנועת רגבים, מדינת ישראל נאלצה לומר שלא תאפשר את הלבנת המאחז בתוך האתר הארכאולוגי ובג"ץ קבע שרק עם חלופה ניתן יהיה לפנותם. בנתיים, מזה תקופה ארוכה אף אחד לא עושה דבר… ככה זה כאשר שר הביטחון הצהיר בפני עם ישראל שאת פינוי היהודים שרכשו שני בתים מערבים בחברון הוא מבצע כי, "מדינת ישראל היא מדינת חוק ואין לי כל כוונה להתפשר כשהחוק מופר". למי שלא הבין את השורה התחתונה: בוגי רשאי ברגע זה להכניס את דחפורי צה"ל והמנהל, לפנות את גנבי השטח ולהרוס את כל עשרות המבנים שנבנו בחסות צו הביניים שניתן בתיק – אותו צו שעליו מצפצפים הערבים עד לרגע זה. (בתמונה: האתר הארכאולוגי שעליו השתלטו הערבים. 17 שנה הם שם. 17 שנה!).