המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר חוק פסולת בניין - 0404
המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר חוק פסולת בניין ארז הררי, המשטרה הירוקה

המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר חוק פסולת בניין

השלכת פסולת בניין ברשות הרבים היא בעיה רחבת היקף, המהווה את אחד המפגעים הבולטים ביותר להם חשוף הציבור הרחב. ערוצי נחלים וצדי דרכים בכל רחבי הארץ, מלאים בערימות של פסולת בניין שפונו שלא כחוק על-ידי קבלנים ומובילים שונים.

מטרת החוק המוצע על-ידי המשרד להגנת הסביבה ופורסם אתמול (שני), היא לצמצם ואף למנוע את השלכתה של פסולת בניין ברשות הרבים בצורה בלתי חוקית ותוך פגיעה בסביבה. זאת, באמצעות הטלת חובה על יצרן פסולת הבניין לפנות את כל פסולת הבניין שהוא מחזיק בה, באמצעות כלי אצירה רשומים שיוצבו על ידי בעל מתקן מורשה לטיפול או לסילוק פסולת בניין, ובהתאם להתקשרות ביניהם. בצורה זו, ייווצר מנגנון אפקטיבי ויעיל, המביא בשורה משמעותית לתחום.

מדי שנה נוצרים בישראל כ- 3.6 עד 6.2 מיליון טון פסולת בניין. פסולת זו היא תוצר לוואי של בנייה חדשה והריסת מבנים, שיפוצים של נכסים והקמת תשתיות לאומיות ומוניציפליות.

בעוד שחוק שמירת הניקיון אוסר על יצרן פסולת בניין להשליכה ברשות הרבים, רק 2.7 מיליון טון פסולת בנייה מגיעה למתקני טיפול וסילוק מוסדרים, כך שלמעשה בין 1 עד 3.5 מיליון טון פסולת בנייה מושלכים כל שנה לשטחים הפתוחים באופן לא מוסדר. בכך, דומה ישראל למדינות עולם שלישי שבהן לא רק שהפסולת אינה ממוחזרת, אלא היא אף מושלכת בשטחים הפתוחים בשדות ובצדי דרכים ויוצרת מפגעים סביבתיים חמורים, לרבות זיהום מי תהום, הרס השטחים הפתוחים, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ופגיעה בערך הקרקע.

תהליך האיסוף והפינוי של פסולת הבניין והטיפול בה הוא תהליך מורכב, והוא כולל משתתפים רבים, בהם התושבים, קבלני בנייה וקבלני שיפוצים, משנעי פסולת בניין, בעלי מפעלי מיחזור או אתרי סילוק פסולת בניין, והרשויות המקומיות. במצב הנוכחי, חלקים רבים ממערך זה אינם מוסדרים באופן מלא, והמעקב והבקרה על אופן הטיפול בפסולת הבניין, לוקים בחסר.

משאבים רבים מושקעים על-ידי המשרד להגנת הסביבה וגורמי פיקוח נוספים בניסיון לאתר, לתפוס ולמנוע השלכת פסולת בניין במקומות שאינם מיועדים לכך. יחד עם זאת, לאור המגבלות של אמצעי האכיפה והתרחבות התופעה, המשרד מציע כעת להרחיב את התייחסות החקיקה לנושא, כך שיינתנו כלים להתמודד ולמנוע את הבעיה כבר במקור.

זאת, באמצעות קביעת חובה על יצרני הפסולת להתקשר עם מתקן מורשה אליו תפונה פסולת הבנייה המיוצרת על ידם. אצירת פסולת הבניין תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שהוצבו על ידי מתקנים מורשים, אשר יפונו על ידי מובילים מטעם המתקנים המורשים.

החוק המוצע מהווה נדבך נוסף במדיניות המשרד לטיפול בפסולת מוצקה ובפסולת הבניין בפרט. התועלות למשק מהצעת החוק ברורות וחד משמעיות, ובאות לידי ביטוי, בין היתר, בהפחתת הפגיעה בשטחים הפתוחים, בחיסכון בעלויות של ניקוי שטחים פתוחים מזוהמים, ובהגנה על איכותם של מי התהום.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "כמו שהבטחתי לפני מספר חודשים, פרסמנו תזכיר חוק המטפל בבעיה הלאומית של השלכת פסולת בניין ברחבי הארץ. תזכיר החוק מייצר מנגנון יעיל ואפקטיבי למניעת ההשלכה ומטיל את האחריות על מתקן הקצה. פסולת בניין היא מכת מדינה, והמצב החמור מחייב הובלה משותפת של כלל הגורמים לצורך קידום החוק. בשנת ה-70 לקום המדינה, הגיע הזמן לפתור את הבעיה הזאת".

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו במשרד מטפלים בהפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים מכל גורמי המפגע האפשריים. פסולת בניין גורמת לזיהום ומפגע בריאותי. היא נשרפת ומייצרת זיהום אוויר, מזהמת מקורות מים וקרקע ויוצרת נזקים של מאות מיליוני שקלים לשנה. אנחנו מציגים כעת מנגנון שיביא, יחד עם אכיפה ופעולות אחרות שבהן נוקט המשרד, לשינוי משמעותי למען הציבור והסביבה. זהו נדבך נוסף באסטרטגיית הפסולת החדשה שלנו, בהיקף של 4 מיליארד שקל, שתוביל להפחתת שיעור ההטמנה וכוללת הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, מתקני טיפול, מתקני מיון ואשכולות פסולת לצורך הפחתת עלויות לרשויות המקומיות".