מכבי חיפה מהזווית שהכרתם - את זה אל תשכחו! - 0404
מכבי חיפה מהזווית שהכרתם – את זה אל תשכחו! 0404

מכבי חיפה מהזווית שהכרתם – את זה אל תשכחו!

קצת פרופורציות. הייתי עם מכבי חיפה באירופה, הייתי עם מכבי חיפה באולד טראפורד. 9,000 ירוקים ביציעי איצטדיון מנצ׳סטר יונייטד, עושים כבוד ענק לכדורגל הישראלי. יניב קטן כובש שער ראשון במשחק ושער ראשון בתולדות הכדורגל הישראלי בשלב הבתים של ליגת האלופות.

מכבי חיפה שלנו תמיד היתה הראשונה. הראשונה בליגת האלופות וגם הראשונה שעשתה זו בפעם השנייה באותה ליגה סופר יוקרתית, הראשונה והיחידה בכדורגל הישראלי שהעפילה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. המועדון הראשון שעלה על חליפות ונראה אירופה.

מועדון עם שיאי ניצחונות וגם מחלקת נוער מופלאה שהביאה כבוד, כן, גם באירופה. מועדון שהוציא כוכבי ענק לאירופה – רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ׳, חיים רביבו, יוסי בניון ועוד ועוד.

מכבי חיפה מביאה את הקהל הרב ביותר למגרשים, כאשר אוהדיה מגיעים גם מאילת, ערד, באר שבע, אזור המרכז ועד לצפון הרחוק. האוהדים האלה מגיעים למשחקיה. גם בעונות החלשות, הנוכחית לדוגמא, הקהל ממלא ומגיע.

אין דוגמא בישראל לקהל נפלא שכזה. אין בישראל מועדון עם הישגים ראשוניים כאלה. אין בישראל שום מועדון שידע להיות הראשון שהפך מקצועני ובמשך שנים שמר על מקומו בצמרת הישראלית וכמועדון שאותו מכבדים באירופה.

כאשר מכבי ת״א נכנסה למפעל היוקרתי של ליגת האלופות, היא הזעיקה את אנשי מכבי חיפה ובראשם איתמר צ׳יזיק, כדי ללמוד איך לארח נכונה. כדי לוודא מה עושים באירופה. כן, חיפה היתה שם קודם. הרבה לפני.

חיפה כיבדה את אוהדיה ואת הכדורגל הישראלי באירופה. היא רשמה ניצחונות יוקרתיים על מועדוני פאר וסיימה את עונתה הראשונה בליגת האלופות בכבוד אדיר. ישבנו ביציעים באירופה, בקפריסין ובכינו כמו ילדים מהתרגשות.

גם נבחרת ישראל, בימים הטובים יותר שלה, נהנתה מהרגל החיפאית. תשאלו את עטר על צרפת. תשאלו את רוני רוזנטל.

חיפה הראשונה בישראל שבזכות בעל הבית שלה (יעקב שחר) ישבה על עיריית חיפה, שלחה את המנכ״ל צ׳יזיק ללמוד באירופה וחזרה עם איצטדיון מדהים. הטוב והיפה בישראל ובכלל, מהיפים ביותר.

חיפה מכתיבה בדרך כלל לכדורגל הישראלי וזאת למרות שהיא לא נהנית מתקשורת ארצית אוהדת, שתמיד מפרגנת לקבוצות התל אביבות, גם כשהיו חלשות מאוד.

העונה הנוכחית רעה מאוד מבחינת כדורגל, אבל היא עדיין מלאה באוהדים. מלאה באווירה חיפאית. האכזבה של כל אוהד מגיעה ממקום אחד בלבד – הוא יודע שהכל יכול להראות אחרת והוא גם יודע שבסופו של דבר המועדון הנפלא הזה ישוב למקום שבו הוא צריך להיות.

אוהדים רבים מקנאים במה שיש למועדון הירוק. מקנאים בבעל הבית היציב ביותר בכדורגל שלנו. מקנאים בקהל שמעודד ומגיע גם בשנים קשות. מקנאים בהיסטוריה עמוסת התארים – אליפויות בסטייל (כן, גם עם 0:5 ו-0:10 על מכבי ת״א), גביעים, מחלקת נוער אדירה וכאמור – שורת הישגים שכל מועדון יכול רק לחלום עליה.

קשה לנו, כואב לנו כאוהדים. אנחנו פשוט לא רגילים להיות במקום שקבוצות רבות אחרות מכירות אותו היטב.

קבוצה לא מחליפים. את מכבי חיפה פשוט אוהבים.

אופטימיות זה שם המשחק ועל הדרך, גם לומר תודה על עשרות שנים עם הישגים נפלאים. שנים שבהן דרסנו קבוצות וכל מועדון ידע שהתחנה האחרונה היא… הדר.

זה רק עניין של זמן חברים. עוד קצת לבלוע את הרוק. עוד קצת לסבול.

אני מודה על כל השנים שבהן היתה לי הזכות לפנאי ולתרבות מקומית מפנקת. על כך שבחיים עמוסי עבודה, עם זמן מוגבל לנשימה, תמיד מצאנו את הפינה לשבת ביציע או לצפות במסך ולראות ירוק מול העיניים!

אני רואה ותמיד אראה ירוק בעיניים!

תודה לך מכבי חיפה!

בועז גולן,
עיתונאי ואוהד מן המניין.