הועדה המשותפת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת הערוצים הייעודיים - 0404
הועדה המשותפת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת הערוצים הייעודיים דוברות ועדת הכלכלה

הועדה המשותפת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת הערוצים הייעודיים

הועדה המשותפת לועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק התקשורת ולהסדיר את הערוצים הייעודיים. כזכור, ההצעה הוגשה על ידי ח"כ שרן השכל בעקבות המשבר אליו הגיע ערוץ 20, והוועדה אישרה לקריאה ראשונה הצעה מורחבת בעניין שהוביל היו"ר קיש. בפתח הישיבה היום הודיע היו"ר קיש כי אין בכוונתו להזניח אף נושא שהתחייב לדון בו בעת הכנת ההצעה לקריאה הראשונה. במהלך הדיון היום אישרה הוועדה את הצעתו של היו"ר קיש, לפיה ערוץ שישדר חדשות יחויב לאחר 3 שמים מיום כניסת החוק לתוקף לעשות זאת מירושלים, למעט ערוצים שישדרו חדשות בשפה שאינה עברית.

בנוסף לכך התייחס היו"ר קיש לנושא הבעלויות הצולבות, ואמר כי ערוץ שימשיך לקחת על עצמו את המחויבות לפי רישיון השידור הייעודי שלו, כמו למשל ערוץ 24 המתחייב להמשיך לשדר 75% מוזיקה, יהיה פטור מההגבלות בעניין הבעלות הצולבת בחוק הרשות השנייה. היועצת המשפטית של קשת, עו"ד שרית הכט, הדגישה כי הערוץ מתכוון לשמור על המחויבות הייעודית ולא מתכוון לשדר חדשות. מזכיר ערוץ הלא טי.וי, נחשון אקסלרד, אמר כי לערוץ יש בעיה אחרת בעניין הזה, שכן הבעלות עליו נמצאת במלואה בידיו של אדם אחד, בסאם ג'אבר, בעוד שחוק הרשות השנייה לא מאפשר לאדם אחד אחזקה של יותר מ-51% בערוץ. היו"ר קיש התייחס לדברים ואמר כי הכוונה היא שבמשך תקופת המעבר (שטרם נקבעה) יוכלו הערוצים הייעודיים להמשיך לפעול בהתאם לכללים החלים עליהם כיום, כל עוד יתחייבו לשמור על המהות המרכזית שלהם.

במהלך הדיון עלו שאלות מצד נציגי הערוצים, הן ערוץ המוזיקה והן נציגי הלא טי.וי, בדבר הרגולציה שתחול עליהם. ח"כ שרן השכל הזהירה ממצב שבו הערוצים יעבור לכללי הרשות השנייה וגוף אחר יעתור לבית המשפט בדרישה להחיל עליהם כללים כאלה או אחרים. היו"ר כבל אמר גם הוא כי צריך לדאוג שלא ימצאו עצמם בדילמות חדשות. אקלסרד ביקש לדעת אם להלא טי.וי יש רישיון ל-4 שנים נוספות האם הוא יעבור לפיקוח הרשות השנייה תחת אותו רישיון. היו"ר קיש השיב כי אפשרות אחת היא להישאר בפיקוח מועצת הכבלים תחת הרישיון הקיים, ואפשרות שנייה היא לבקש רישיון תחת הרשות השנייה. יו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ, שאלה בתגובה כי אם זה המצב אז לשם מה תיקון החקיקה. היא הוסיפה כי "מה שקורה כרגע זה שיש סחר מכר בין המפוקחים ומכירת חיסול של הרגולציה בישראל. יש תחושה שהערוצים יחשבו איפה נוח להם יותר, ואם ירצו יעברו ואם לא ירצו לא יעברו. לא יכול להיות שהם יחליטו איפה טוב להם יותר. אני לא יודעת למה יצאתם מתוך הנחה שהכללים של הרשות השנייה יותר גרועים מכללי מועצת הכבלים". היא הוסיפה כי המועצה תתאים את הכללים לכל ערוץ בהתאם למה שחל עליו תחת מועצת הכבלים.

הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, התייחסה לנושא הבעלויות הצולבות ואמרה כי הוא נועד לשמר פלורליזם תקשורתי בישראל, וכי הרשות או ועדת הריכוזיות לא  רואים את עצמם סמכות לטפל בכל. לדבריה, זה נושא שמונח לפתחם של משרדי התקשורת והמשפטים. נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, אמרה כי איסור הבעלויות הצולבות נועד למנוע שלטון של יחידים בענף התקשורת ולמנוע ניצול לרעה של הכוח. ח"כ איתן כבל אמר בתגובה כי המציאות הזו יוצרת מצב אבסורדי שדווקא מחליש את ריבוי הדעות והפלורליזם שמשרד המשפטים מדבר עליו לא מתקיים. "עולם התקשורת של היום הוא לא אותו עולם של לפני 10 שנים, הוא עבר שינוי דרמטי", אמר. היו"ר קיש אף הוסיף כי אם לא נקל על הערוצים המסחריים לפחות אחד מהם יקרוס. ח"כ רועי פולקמן אמר כי ברור שיש בעיה, אולם הסרת הרגולציה עלולה לעודד ריכוזיות ולתת יתרון לשחקנים גדולים שיודעים להשתלט על השוק. הממונה הלפרין סיכמה כי היא לא בטוחה שהפלטפורמה לדיון צריכה להיות בהצעה שנוגעת לערוצים הייעודיים. היא הציעה לכל גורמי הממשלה לקיים בכך דיון מעמיק. היו"ר קיש ביקש מיו"ר ועדת הכלכלה כבל לקיים בכך דיון בוועדה. בתוך כך, נציגי היוצרים, ליאור תמם ואסף אמיר, הפריעו לדבריה של הממונה הלפרין והוצאו מהאולם.

בעקבות השאלות הרבות שעלו היום בדיון, באשר לרגולציה שתחול על הערוצים, הודיע היו"ר קיש כי יפנה למועצה לשידורי כבלים ולוויין בבקשה לדחות את הדיון בנושא הערוצים הייעודיים, שצפוי בראשית פברואר, כדי למנוע מצב של לחץ בלוחות הזמנים. ח"כ כבל אמר כי חלק מהבעיות שעלו נובעות מכך שלממשלה לא היה זמן לשבת בתוכה ולהבין איך נותנים מענה לבעיות. "הרצון שלנו לחבק אותם כל כך חזק, שכבר שומעים את ה'קנאק'", אמר ח"כ כבל. עם זאת, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, הודיעה כי הממשלה תוכל לבצע את העבודה תוך כשבוע וחצי. נציג מועצת הכבלים, יונתן בייסקי, אמר כי גם ערוץ 20 וגם הלא טי.וי נמצאים בחובות לגבי הפרות עוד משנת 2016, וביקש את הנחיית משרד המשפטים באשר להמשך ההליכים.

עוד דנה הוועדה גם בסוגיית המחויבות על הערוצים בהתאם לגודלם. היו"ר קיש הציג את הצעתו לבטל את מדרגי הערוצים, ולקבוע רף אחד של גובה הכנסות, שמתחתיו הערוץ ייחשב זעיר ולא יחולו עליו מחויבויות ומעליו יחולו עליו חובות מסוימים. בתחילה הציע היו"ר קיש כי ערוץ שהכנסותיו נמוכות מ-100 מיליון שקל בשנה יחשב לזעיר ולא יחולו עליו מחויבויות כספיות. גרינברג הציגה סעיפים שאושרו במסגרת דיוני התקציב בממשלה בסוף השבוע שעבר, לפיהם ערוץ זעיר יהיה כזה עם הכנסות של עד 50 מיליון שקל בשנה. לבסוף התקבלה הצעתו של קיש לקבוע את הרף על הכנסות של 80 מיליון שקל בשנה. עוד נקבע כי ערוץ שהכנסותיו נמוכות מהרף לא יחויב בהפקות מקור ושידורי חדשות. מי שיבחר לשדר חדשות יעשה זאת בהתאם לכללים שאישרה הוועדה היום בתוספת השלישית לחוק.

עוד הציע היו"ר קיש כי ערוץ שהכנסותיו יחצו את רף 80 מיליון השקלים יידרש להשקעה של 12% מהכנסותיו בהפקות מקומיות, ויחויב לשדר חדשות בהתאם לכללי הרשות השנייה אך לא יחויב בהשקעה מינימלית לשם כך. ערוץ שהכנסותיו יחצו את רף 350 מיליון השקלים יחויב לשדר חדשות ואף יחויב להקצות לשם כך 68 מיליון שקלים בשנה. הצעת היו"ר קיש בעניין החדשות אושרה עקרונית היום, אולם נושא חובת השקעות ביצירה ידון בהמשך השבוע בהשתתפות נציגי היוצרים. עוד אושר היום באופן עקרוני הקביעה כי בתקופת המעבר (שעדיין לא נקבעה, כאמור) יישמרו אפיקי הערוצים. הוועדה תמשיך את הדיונים בהצעה ביום רביעי הקרוב.