נתניהו בועידת גלובס לעסקים: "איננו עושים הבחנה בין מרכז לפריפריה" - 0404
נתניהו בועידת גלובס לעסקים: "איננו עושים הבחנה בין מרכז לפריפריה" חיים צח, לע"מ

נתניהו בועידת גלובס לעסקים: "איננו עושים הבחנה בין מרכז לפריפריה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בוועידת גלובס לעסקים בירושלים לנושא התקציב, לדה רגולציה ומדיניות.

נתניהו: "אני מכאן אלך לממשלה, על מנת להעביר תקציב. שר האוצר כחלון ואני עובדים מצוין ביחד ואנחנו נביא תקציב מצוין וגם חוק הסדרים מצוין לממשלת ישראל שישרת את אזרחי ישראל. אנחנו נעביר את התקציב היום ובתוך כחודשיים נעביר אותו בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הדבר הזה נותן יציבות, נותן בסיס לצמיחה, הוא נותן גם בסיס לטפל בצרכים המגוונים של הביטחון והחברה, וכן בצרכי מדינת ישראל.

אין מדיניות חברתית בלי מדיניות כלכלית. אי אשר להפריד בין שניים. כשמישהו אומר שהוא חברתי, שהוא בעד דבר כזה או אחר, אני שואל: מי משלם? וכדי להבין את הדרך שבה אני רואה את המדיניות הכלכלית שלנו, אני רוצה לקחת כמה דקות ולתאר את המדיניות הכלכלית שלי.

כדי לתאר את המדיניות הכלכלית אני חייב לתאר את המדיניות הצבאית. והמדיניות הכללית נובעת מהשקפה, שלא נפרט אותה כאן יותר מדי, היא הוכחה כמובן במאה הנוכחית באזורנו, בשנים האחרונות, בצורה חזקה, אבל היא הוכחה לצערי, לאורך ההיסטוריה. העובדה הפשוטה היא זו: החלש לא שורד. היא עובדה מצערת והיא עובדה אפילו אכזרית, אבל החלשים לא שורדים. גם אנחנו, כשאנחנו מדברים על הישרדותנו לאורך הדורות. זה דבר מופלא, קודם כל צריך להגיד, רוב העמים העתיקים לא שרדו ונעלמו, עמים שהוגלו נעלמו, ועמים עתיקים בודדים שרדו. בדרך כלל הם היו גדולים אז והם נהיו הרבה יותר גדולים בהמשך. שלוש התרבויות הגדולות בעולם, שתיים מהן הן תרבויות ענקיות, הודו וסין – הודו, שאצא אליה בקרוב – אלה עמים עתיקים ששרדו והתרחבו והגיעו לחלקים גדולים מאוד של האנושות בגודל היחסי שלהם. באזורנו היום אנחנו רואים גם את דבר הזה שהוא מובן מאליו ולכן לא ארחיב בו, אם כי הוא לא היה תמיד מובן מאליו – החלש לא שורד. מדינות שלמות נמחקות מעל פני האדמה ואחרות מתפשטות. לכן כדי שנבטיח את עתידנו אנחנו חייבים להיות חזקים וכדי להבטיח את עוצמתנו אנחנו צריכים לטפח ארבע עוצמות.

העוצמה הראשונה שתבטיח את קיומנו היא עוצמה צבאית. דוגמה לעוצמה צבאית: צוללות, F-35, מיירטים – זה טכנולוגיה מתקדמת. צריך עוצמה צבאית. יש לה עוד אלמנטים למשל, אתה רוצה לסגור את הגבולות שלך ועומד לבנות איזה קיר סיני כזה, זה לוקח כמה מיליארדי שקלים, זה עולה כסף. אתה רוצה לפתח סייבר, כפי שאנחנו עושים בבאר שבע, אפילו אם אתה רוצה לכבות שריפות וטייסות, זה גם עולה.

יש דבר אחד שמשותף לכל מה שאמרתי עכשיו לגבי העוצמה הראשונה והחיונית – זה עולה כסף, המון כסף. כלומר, העוצמה הראשונה שבלעדיה פשוט אין קיום זו עוצמה צבאית שדורשת הרבה מאוד כסף. מאין יבוא הכסף? איך נממן את העוצמה הצבאית? נממן אותה עם עוד עוצמה, עוצמה כלכלית. ומאיפה תבוא העוצמה הזו? שמעתי מהאמריקנים, האמריקנים מממנים לנו את זה? לא, הלוואי. האמריקנים כל העוצמה הצבאית, כולל הכמעט 38 מיליארד דולר שהבאתי עכשיו ל-10 שנים, זה שווה בערך 15% מתקציב הביטחון הכולל שלנו, וכמובן הביטחון כולל הרבה מאוד דברים מעבר לתקציב הביטחון, אז זה לא יבוא משם. זאת אומרת, העוצמה הכלכלית באה בראש ובראשונה מהכלכלה הישראלית והכלכלה הישראלית תבוא מהיכולת שלנו לפתח צמיחה שממנה אנחנו לוקחים מסים. ההשקפה שלי היא לקחת שיעורי מס נמוכים יותר על מנת שנקבל תקבולי מס גדולים יותר.

כלומר, העוצמה הכלכלית נותנת לנו את העוצמה הצבאית, זה ברור כשמש, כי בלעדיה לא נוכל לממן. עוצמה כלכלית נותנת לנו גם את היכולת לבסס את הביטחון, אבל היא גם מפתחת טכנולוגיה. טכנולוגיה לא מפתחת את הכלכלה אם לא תיתן בכלכלה משהו שהטכנולוגיה צריכה, והטכנולוגיה צריכה משהו אחד שכל הפעילות הכלכלית זקוקה לו.

חיים צח לע"מ

אתם חושבים שזה חינוך, נכון? אני מסכים, חינוך נורא חשוב. אנחנו נדבר על זה, אבל החינוך לא נותן את מה שאני אומר. יש מדינה שהיתה בה רמת חינוך ענקית, גבוהה מאוד, היו בה פיסיקאים מבריקים, היו בה מתמטיקאים גאונים, היו בה את כל האמצעים הללו והיא לא עשתה כלום. אבל כשהיית לוקח מתמטיקאי כזה או פרופסור כזה, מבריח אותו ומביא אותו לפאלו-אלטו, כעבור שלושה שבועות הוא מתחיל לייצר ערך כלכלי. למדינה הזאת קראו ברית המועצות. זה לא עזר, הייתה להם רמת חינוך, היו להם הרבה מאוד אנשים מוצלחים, פשוט מתוסכלים. זה לא יצר את העושר הכלכלי. העושר הכלכלי נוצר על ידי שוק חופשי, הוא חופשי יותר. דוגמה אחרת – יש מעצמה ענקית שקוראים לה סין, ובמשך כמה מאות שנים היא לא התרוממה, היא התחרתה מול שווקים חופשיים במערב, ורק כשהם התחילו לשחרר את דרגות החופש בכלכלה ויצרו מרכיבים של שוק חופשי, היא מזנקת והולכת. כלומר, החינוך לא יעזור, כדי שתהיה צמיחה, לפני כל דבר אחר, צריך "שוק חופשי".

מי מייצר את הצמיחה? הפקידים? אנחנו הפוליטיקאים שנמצאים פה? מי עושה את זה? אנחנו צרכני כספים, מערכת הביטחון זוללת כסף, הצרכים החברתיים זוללים כסף. מי נותן את הכסף? נכון – כלכלה בסוף מתבססת על הפירמות, והפירמות צריכות להרוויח, וצריך לתת להן את האפשרות להצליח, וצריך לתת להן לא פחות מזה את האפשרות להיכשל. זה מה שמייצר את הצמיחה. כלומר, כלכלה חופשית מייצרת טכנולוגיה, ולא כל כך הפוך כמו שאתם חושבים. טכנולוגיה לא מייצרת כלכלה חופשית, במדינה מסוימת כן, אבל בראש ובראשונה זה מייצר כסף וזה מייצר טכנולוגיה.

שני הדברים הללו גם-יחד מייצרים עוצמה שלישית – עוצמה מדינית. אני מדבר פשוט, אני אומר לכם דברים אמיתיים, שבעצם יוצרים את משוואת הכוח של מדינת ישראל. כיוון שיש לך כאן עוצמה צבאית, שזה גם כוח צבאי וגם כוח מודיעיני והכוח המודיעיני הוא מתבקש היום על ידי כל המדינות, כולם רוצים ליהנות מהיכולת שלנו לעצור פעולות טרור – ישראל עוצרת עשרות פעולות טרור ברחבי העולם. טכנולוגיה שדרושה לכל תחומי החיים, כל החיים משתנים היום במהירות ואנחנו יצרני מודיעין וביטחון ויצרנים כלכליים של טכנולוגיה מתקדמת, כל העולם זקוק לזה ולכן אתם עדים לשיירות-שיירות של מנהיגים שבאים הנה, ואנחנו יוצאים גם אליהם, לאפריקה, שהייתי בא שלוש פעמים בשנה וחצי, לאמריקה הלטינית, שסגנית נשיא ארגנטינה הייתה פה אתמול ואנחנו מתקדמים בכל הכיוונים, עם כולם. אותו דבר כמובן באסיה עם המעצמות הגדולות ובשבועות הקרובים אני אפגש עם שלושה מתוך ארבעת המנהיגים של המדינות החזקות ביותר בעולם. כמובן מודי שאלך אליו לביקור גומלין, טראמפ שאפגש איתו במרץ בוושינגטון, אם לא לפני, וכמובן פוטין שקבעתי להיפגש איתו בשבועות הקרובים. אנחנו מדברים על עוצמה מדינית חסרת תקדים של ישראל בגלל השילוב של עוצמה צבאית, עוצמה כלכלית ועוצמה מדינית.

הפחתנו את שיעורי המס, וייתכן מאוד שבגלל מה שעושה הנשיא טראמפ נצטרך להפחית אותם עוד יותר. שר האוצר ואני מחויבים להמשך הפחתת המסים. הצוותים שלנו בודקים לבקשתי עכשיו את הצורך אולי להפחית יותר ממה שחשבנו, כדי שישראל תישאר תחרותית בעידן המס. ובכן, הורדנו את ההוצאות, אנחנו כבר שולטים בהוצאות, העלינו את הרווחים על ידי הפחתת מסים, עכשיו הכל מוכן ואפשר לרוץ קדימה, נכון? לא. אי אפשר לרוץ קדימה, משום שכאן נתקלים בכל מיני חסמים של תחרות, כל מיני חסמים של תחרות, כל מיני מונופולים, כל מיני רגולציות. ואם הייתי צריך להגיד מה הדבר החשוב ביותר כדי להמשיך את הדהירה של הסקטור הפרטי קדימה – זה הפחתת הרגולציה. זה מספר אחת, המסים. במסים אנחנו תחרותיים, ברגולציה היינו במצב איום נורא, איום ונורא.

אנחנו לדוגמה באינדקס הרגולציה היינו במקום 91 בעולם. זה מדהים, וזה נטל עצום על כלכלת ישראל, ולכן המאמץ העיקרי שאנחנו עושים זה להפחית את הרגולציה, ובכלל, להגדיל את התחרותיות של מדינת ישראל. באינדקס של ה- World Economic Forum, בשנתיים האלה אנחנו ירדנו ממקום 91 ברגולציה למקום 41. זה עדיין בלתי נסבל, אבל זה בשנתיים. ובמדד התחרותיות הכללי, שכולל גם את אינדקס הרגולציה, ירדנו ממקום 27 למקום 16, בשנתיים. איך אנחנו עושים את זה? יש ועדת שרים לרגולציה, אני עומד בראשה, ואנחנו נפגשים כל כמה שבועות, ולוקחים גרזן וחותכים. יש עוד אמצעים שאנחנו משתמשים בהם, אבל בגדול אתה צריך להיכנס תעשייה-תעשייה, ענף-ענף, ופשוט לחצוב, לחצוב בתוך הג'ונגל הזה. ואנחנו עושים את זה, והתוצאות ניכרות.

רישוי עסקים. עד עכשיו רישוי עסקים היה מותנה בקבלת אישורים. אתם מכירים את זה. אתה רוצה לפתוח – אתה צריך לקבל אישור. אישור מפקיד היערות, יש הרבה יערות במדינת ישראל, מכבי אש, אחרים וכו', גם אם אתה סטקיה. מה שאנחנו עושים עכשיו זו מהפכה והמהפכה הזאת אומרת שאתה צריך לתת תצהיר, ואם אחר כך יבדקו ויראו שאתה לא בסדר, זכותם ואפילו חובתם של הרשויות לטפל באותה עבירה שעברת. אבל מראש אתה מקבל את הזכות לפתוח, זה שניים מהשינויים שאנחנו עושים.

הכוונה היא להמשיך בדה-רגולציה, כי אנחנו חייבים לאפשר לפוטנציאל הכביר שנמצא כאן במדינת ישראל, שסוחב את כל הצרכים הציבוריים שלנו, לטוס קדימה ולהתחרות. ובכן, דה-רגולציה, דבר ראשון במעלה. אני שמעתי בשיחות עם רבים מכם שבכיתם על עודף הרגולציה במדינת ישראל ואני אמרתי לכם שאנחנו נטפל בזה, ובכן, אנחנו מטפלים בזה. השאיפה שלי במהלך השנים הקרובות היא להגיע לעשירייה הפותחת. אזרחי מדינת ישראל מדרגים את עצמם ליד העשירייה הפותחת, מקום 11, במדד האושר העולמי פעם אחר פעם בכל המדדים האפשריים. אני אומר לכם, שאם אנחנו נפתור את חלק מהדברים האלה אנשים יהיו עוד יותר שמחים וניכנס לעשירייה הראשונה. אני רוצה להגיע בדה-רגולציה לעשירייה הפותחת, זה יעד מאוד שאפתני ברמת התחרותיות שלנו. זה רחוק, זה קשה, אבל זה בהישג ידינו.

דבר חשוב נוסף שאנחנו עושים, הכלכלה משתנית במהירות עצומה, ואנחנו לא יכולים לדרוך במקום בשני דברים. אחד, אנחנו צריכים תשתיות בסיסיות במדינת ישראל. התשתית הבסיסית ביותר זה דיור. אני חושב שהמאמצים שעושה השר כחלון, שר השיכון וגם שרים אחרים כדי להגדיל את ההיצע הם נותנים את אותותיהם, אתם תראו את זה.

אין אפס, ריבוי ההיצע לעומת הביקוש בסוף משנה את עקומת המחירים והדבר הזה מתבטא בזה. דבר שני, תשתיות של תחבורה. אנחנו הולכים על PPP, למשל ברכבות, אלה דברים מאוד חשובים. דבר שלישי, אנחנו רוצים לפנות עוד שטח משטחי ביקוש. לכן השקנו תכנית שלי, של איים מלאכותיים, להעביר תשתיות יסוד מהחופים העמוסים והיקרים שלנו לתוך הים. את זה אנחנו יכולים לעשות היום בדרך שלא יכולתי להניע כשהתחלתי לעסוק בזה ב-1996 כשרק נבחרתי.

הקמתי צוות לטפל באיים מלאכותיים, אבל ערך הקרקע לא הצדיק את זה. עכשיו, כיוון שערך הקרקע עלה בעשרים השנים האחרונות, יש לנו אפשרות לבצע את המעברים האלה ומה שמממן את זה עליית ערך הקרקע במרכז. אנחנו עושים את זה למשל בצה"ל, אנחנו מפנים את בסיסי צה"ל דרומה, אנחנו מפנים תשתיות לתוך הים ואנחנו מממנים את זה על ידי העלאת ערך הקרקע וכמובן תוספת בנייה במקומות הביקוש הללו.

איננו עושים הבחנה בין מרכז לפריפריה, הפריפריה מתמלאת על ידי תשתיות תחבורתיות שמייצרות את האפקט הכלכלי הברור שלהם, אתם רואים את זה. אם אתם הולכים לעפולה, ליקנעם, לבאר שבע, לקריית גת אתם כבר רואים כיצד האפקט הכלכלי של תשתיות שנבנות יחד עם כלכלה מתפתחת משנה את חלוקת האוכלוסייה בישראל.

הירשם
התראה על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
אתר 0404 מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: [email protected]
3
0
Would love your thoughts, please comment.x