לאחר שנים שיהודים לא דרכו במקום: נרות חנוכה הודלקו בבית הכנסת העתיק בסמוע בהר חברון - 0404
לאחר שנים שיהודים לא דרכו במקום: נרות חנוכה הודלקו בבית הכנסת העתיק בסמוע בהר חברון יהל שר אבי

לאחר שנים שיהודים לא דרכו במקום: נרות חנוכה הודלקו בבית הכנסת העתיק בסמוע בהר חברון

לאחר שנים שרגל יהודי לא דרכה במקום חודשה המסורת ואמש נכנסו מפקדים, חיילים, רכזי ביטחון, הנהגות ותושבים להדלקת נרות משותפת בהובלת חטיבת יהודה ומועצה אזורית הר חברון להדלקת נרות משותפת, באירוע נחכו גם קצין ההגמ"ר בחטיבה סרן איתן דנא, מפקד מנהלת תיאום וקישור בחטיבה, ראש מועצת הר חברון יוחאי דמרי וד"ר דורון שר אבי.

ראש המועצה יוחאי דמרי הודה לחיילים: "אנו מודים לחיילי ומפקדי חטיבת יהודה בראשות המח"ט שעסוקים במסירות לילות כימים בהגנה היומיומית על ביטחוננו, להכנס בתקופה כזאת לאתר המיוחד הזה אינו מובן מאליו, רק מפקדים שמבינים שהכח שלנו יונק מהשורשים מסוגלים לגרום לאזרחים לטייל ולפקוד אתרים חשובים כאלה אנו מודים ומברכים על כך. הסיפור של חנוכה נותן לנו כח לעשייה ההתיישבותית, קומץ יהודים שהיו מוכנים להילחם כנגד מעצמה עולמית מתוך אמונה ולא עשו חשבונות וכך גם ביחס להתיישבות נתנה לנו הזכות לחזור ולהתיישב כאן כבר יובל שנים אך המלאכה עוד לא תמה ולפתחנו נצבים אתגרים אך אנו נושאים ענינו ופועלים באותה נחישות ודבקות של המכבים ואין ספק שנתגבר וננצח לא אמרנו נואש משום נקודה בארצנו ומבית הכנסת הזה ונוספים, הנצח לצידנו ויום יובא ונשוב גם למקום הזה בזכות ניסים של חנוכה בימים ההם ובזמן הזה".

מפקד חטיבת יהודה אל"מ איציק כהן אמר באירוע: "התרגשנו להכנס לכאן היה לנו חשוב לאפשר כניסה  למקום המיוחד הזה. חג החנוכה הוא חג המסמל את הגבורה. אני מאחל לכולם שנוכל להמשיך ולחיות כאן באיכות חיים זה תפקידנו, תקוותנו היא שיהיה שלום ושקט, כולנו תפילה שנמשיך לראות את השגשוג לצד הביטחון. בחטיבת יהודה נחשפתי לפעלתנות ההתישבותית שיש בכל התחומים ובייחוד בעיסוק החינוכי בהר חברון ובקרית ארבע ועל כך הערכתי הרבה".

בית הכנסת בסמוע או אשתמוע בשמו המקראי נשתמר עוד מהתקופה שלאחר בית שני אז התיישבו במקום קהילות יהודית גדולות שעזבו את ירושלים לאחר החורבן והתשייבו בהר חברון, באזור כולו נמצאו שרידי ארבעה בתי כנסת: בסוסיא, אשתמוע, מעון וענים המעידים יותר מכל על נוכחות ברורה של יהודים, אשתמוע מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך בנחלת שבט יהודה ולאחר מכן בתלמוד הירושלמי וכן על ידי היסטוריון נוצרי ובכולם עולה קיומו של יישוב יהודי גדול שהיה במקום.

ד"ר דורון שר אבי תושב סוסיא וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג סיפר לקהל כי במוזיאון ישראל רוב המנורות שנמצאות שם מקורם בהר חברון, יהודי המקום בחרו את המנורה כסמל אותו חקקו במשקופי הבתים ובבתי הכנסת, "הרוצה להחכים ידרים" ומנורת המקדש עמדה בפאה הדרומית בבית המקדש וכך בחרו להם יהודי הר חברון לאפיין את עצמם.

בחפירות הראשונות שהתקיימו על ידי האונברסיטה העברית בשנת 1936 נמצאו פסיפסים עם כתובות בעברית דומות לאלה שנמצאו בבית הכנסת הסמוך בסוסיא וכן חוליות של חנוכיה שנמצאה גם בבית כנסת שנחפר בתל מעון המנורה שוחזרה ונחשבת למנורה האיכותית ביותר שנמצאה בארץ, גובהה מאה שלושים מטר קרוב מאוד למידה ההלכתית של מנורת המשכן 18 טפחים, המנורה שוחזרה ונמצאת כיום במוזיאון ישראל. עוד נמצאו בחפירות מספר כדים מוטמנים מלאים זהב טהור המשוייכים לתקופת מלכי יהודה.

החפירות הבאות נעשו לאחר מלחמת ששת הימים בהובלת ד"ר זאב וילנאי ונוספים, בנו של החוקר זאב וילנאי הגיע לימים לסמוע כמ"פ בצנחנים בפעולת 'מגרסה' פעולת תגמול בסמוע בה כח של חטיבת צנחנים, שריון וסיירת מטכ"ל הרסו 120 בתים בכפר לאות אזהרה למלך חוסין על רצח שלושת הצנחנים בדרך הפטרולים הסמוכה, פעולת סמוע היא פעולת התגמול הגדולה והאחרונה לפני מלחמת ששת הימים והיסטורינים רבים תולים את השתתפות הממלכה הירדנית במלחמה בעקבות פעולה זאת. 

יהל שר אבי

יהל שר אבי

נדב אברהמוב

יהל שר אבי