לקשקשנים שמדברים בישראל על הדתה. בתי הספר הפרטיים היוקרתיים באנגליה, מפרידים בין בנים ובנות. לא
הדו״ח החשוב שהכינה תנועת רגבים על האפלייה העקבית והמטרידה של בג״ץ כלפי עתירות מהצד הימני של המפה
אל תקראו לה סייעת לרוצחת. סייעת היא זו שמחייכת בבוקר, ונפרדת בסוף היום בחיבוק, גם כשיש לה יום רע. אל
זה לא מקרי. לא מדובר כאן כלל בהחלטה מקצועית. החלטת הרמטכ״ל, רב אלוף גדי איזנקוט, שלא לקדם את המפקד
כולם שותקים בבית היהודי: נפתלי בנט, איילת שקד, הרב אלי בן דהן, בצלאל סמוטריץ׳ וחבריהם. כולם מילאו
זה כבר לא סיפורים – אלה הזיות ובדיות וקשקושים שכבר מוכחשים ע״י כל הגורמים זמן קצר מאוד לאחר שפורסמו. זה
הסכם כניעה חד צדדי – זה מה שקיבלנו בבוקר יום רביעי מממשלת ישראל. כך נראית הממשלה הגדולה והרצינית
הסיפור של לאון בלום הוא סיפור יוצא דופן כמעט בכל מובן אפשרי בנוף הפוליטי של אירופה בכלל, ושל צרפת
היום לפני 36 שנה (י"ג בסיוון תשמ"ב, 3 ביוני 1982), השתתף שגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב (אז בן 53)
אויי כמה שזה כואב. כמה שזה כואב לאבד לוחם יקר. מחבל השליך לעברו
הדתה, אהה? זו עבודה שהגישה השבוע תלמידה יהודייה בכיתה ה׳ בבית ספר בקריית אונו. ״ישו הולך על
זה היה ללא ספק אחד הלילות היותר סוערים ודרמטיים שידעה ישראל, שהגיע לרתיחה ב-י"א בסיון התשנו (29
מבלי להתיימר להבנה ברפואה, נדמה מכותרות הימים האחרונים
״פתרון לסכסוך״? בועז גולן לא מבין על איזה סכסוך מדובר ומבהיר שהבעיה של הערבים היא הבעיה שלהם ולא
באקדמיה לאמנות ועיצוב 'בצלאל' החליטו לקיים היום – ולא בפעם הראשונה – מיצג אנטי יהודי. לוחות
המחבלים הערבים מבינים רק כוח. חיסול עשרות המחבלים אתמול בגבול רצועת עזה הוכיח שוב שכוח ועוצמה משתיקים
ממשלת ישראל לא מנצלת את הזמן המועט שניתן לה להביא לשינוי אמיתי במפת ארצנו. דונלד טראמפ לא יהיה נשיא
עם
0404
