הבעיטה האחרונה של אובמה: השיחה הראשונה היתה לאבו מאזן

שיחת הטלפון הראשונה של ברק חוסיין אובמה לאחר השבעתו היתה אל אבו-מאזן. למי שעוד היה ספק מהם כוונותיו כלפי ישראל, אחרי ההסכם עם אירן שמפקיר את בטחונה ואחרי עצירת משלוחי נשק לישראל בעיצומה של מלחמה בארגון טרור, כעת בא הצעד הספוג בשנאה ונקמנות קטנונית וסיפק הוכחה סופית לגבי יחסו לישראל. בצמרת המדינית בישראל התבטאו שכל המהלך היה יזום ע"י אובמה, שהפעיל מדינות אחרות שירימו לו להנחתה באו"ם, לפי מיטב הטקטיקה שנקט בהפלת המשטר בלוב, שאותה הגדיר "הובלה מאחור", כלומר ניהול המהלך באמצעות מדינות אחרות. חתרנות במקום מנהיגות. זהו מהלך של ייאוש מצד נשיא שמחנהו הפסיד את השלטון, נקמה עלובה, קטנה וקטנונית הן נגד ישראל והן נגד הממשל החדש, ולמעשה נגד העם האמריקאי, כמו אחד שסורט את המכונית של בחורה שדחתה אותו. המהומה הגדולה ביותר כעת היא בכלל בארה"ב. תפקיד הנשיא בחודש האחרון לכהונתו הוא להעביר בצורה חלקה את השלטון ותו לא. מה שעשה אובמה היה ניצול ציני של ימיו האחרונים בתפקיד לשינוי מדיניות חד וניסיון פרובוקטיבי למלכד את הנשיא הנכנס, מעשה שלא ייעשה במשטר דמוקרטי. הדבר לא יישאר ללא מענה מצד הממשל החדש. והמרוויחה מהנקמה של טראמפ תהיה ישראל. במילים אחרות, לנשיא העבר יש כמה ימים להזיק לישראל, בעוד שלנשיא העתיד יש שנים להועיל לה. אובמה סיפק לטראמפ את המוטיבציה לכך. המהלך עצמו הינו יותר הצהרתי מאשר מעשי הואיל ונעשה במסגרת פרק 6 של האו"ם שהינו הצהרתי, בניגוד לפרק 7 הכולל צעדי סנקציות. ההגדרה של ההתנחלויות כבלתי חוקיות חל גם על ירושלים ורמת הגולן, מצב בלתי קביל ע"י 95% מהאוכלוסייה היהודית בארץ, דבר שיוביל לקונצנזוס נדיר אצלנו. אגב, עד היום איש בעולם לא הכיר בריבונותנו על ירושלים המערבית ואין בה עדיין אף שגרירות. בישראל לא נרשמו נדודי שינה כתוצאה מכך. מי שראה את מחיאות הכפיים וההתלהבות באו"ם מיד לאחר ההצבעה ראה מיצג קלאסי של אנטישמיות ושנאת ישראל גלויה. כך, מן הסתם, נראו הגויים חוגגים למראה יהודים נשרפים ע"י האינקוויזיציה בספרד. תפוס ת'יהודי. אלא שארה"ב של עוד חודש יוצאת מהמעגל הבזוי הזה ורוב יתר המדינות נמצאות בצרות צרורות, בעוד שמדינת היהודים משגשגת ופורחת. כעת הם נשרפים במשברי מהגרים, טרור ובעיות כלכלה, ומתוך האש צוחקים צחוק אחרון. תגובת ישראל היתה החזרת השגרירים מסנגל וניו-זילנד, עצירת סיוע לסנגל, ביטול ביקורו הקרוב של שר החוץ שלה ועצירת מימון למוסדות או"ם. למרות שזו התגובה שצריכה היתה להיות כבר מזמן על הגינויים האינסופיים, על האפליה, על העיסוק האובססיבי החולני בישראל בשעה שחצי עולם עולה בלהבות, עצירת התקציבים למוסדות האו"ם מסמנת למחוקקים בארה"ב את הדרך לקיצוץ וביטול תקציבים לאו"ם. כיצד על ישראל להגיב? אבו מאזן מתגאה בכך שההחלטה נתקבלה כתוצאה מיוזמתו, והמהלך נוהל מהרשות הפלשתינית. הדבר מהווה הפרה יסודית של ההסכמים שעליהם חתומה הרשות מולנו. חשוב להבין שהפרת הסכם העוברת בשתיקה ע"י הצד הנפגע, מתקבעת כחלק מההסכם כתוצאה משתיקתו. לכן, על ישראל להודיע היום בקול רם וברור שמדובר בהפרה יסודית של ההסכם, ונוכח ההפרה, מבחינתנו הוא פקע ואינו מחייב אותנו עוד. כל קיום חלק כלשהו מההסכם ע"י ישראל מרגע זה והלאה נעשה מתוך אינטרס ישראלי ולא מתוך מחויבות להסכם. על ישראל לחזור על הדבר שוב ושוב, ובשעת הכושר הראשונה, כלומר אחרי לכתו של אובמה, לעשות ככל העולה על רוחה, החל משלילת תעודת אח"מים מראשי הרשות, התעלמות משטחי A,B שבשליטת הרשות, וכלה בסיפוח שטחים לפי ראות עיניה. זהו גם סופו של המשחק המסוכן שניהל נתניהו, שבמסגרתו הוא הכריז מצד אחד על תמיכתו במדינה פלשתינית, ומצד שני אפשר בניה יהודית ביו"ש. ניתן לצפות שבעולם לא יהיו מוכנים לקבל מסר סותר שכזה. את מה שלא ניתן לקבל זה לא את העיסוק המופרע בישראל בשעה שבמזרח התיכון מתחולל רצח המוני וטיהור אתני של מיליונים, ולא את מחיאות הכפיים האנטישמיות כביטוי לאובססיה הזו. מכאן ואילך אם ההתנחלויות אינן חוקיות בעיני העולם – בואו ונעשה אותן חוקיות. נספח את כל יו"ש חוץ מהאזורים המיושבים בערבים, כלומר את שטחי C ועוד שטחים פתוחים שנמסרו להם במסגרת "השלום" שהכזיב. אובמה סיפק לנו את האופציה הזו כמתנת פרידה. בועז העצני