כ"ט בנובמבר (יום שלישי - פעמיים כי טוב)

למרות שקשה .... לא קל פה בארץ הגושן – ארץ דבש וחלב ופיגוע קשה מאז גלו אבני חושן – ומאלפיים שנות געגוע. קשה עם התורכים ובעיקר עם הפחה, וקשה ונורא המנדט וקשה לתת לבריטים בראש – כמו שנתן דוד לגולית. קשה בביצות ומלריה , ולא קל בשמירה בלילות וקשה ביותר על הגורן עם איה – אחרי השקיעה בשדות. קשה בתל חי ובמסחה – וקשה החמסין במשלט וקשה להגן על חומה ומגדל – מול רבים כשאנחנו מעט. וקשה עם פלמ"ח ואצ"ל ולח"י – קשה, כל מחתרת שונה וקשה לפרק את מה שהיה ולהקים צבא הגנה. וקשה להכריז על מולדת , כי הנה כבר ישנה מלחמה וקשה להאמין שאחרי כל הצער – מחר שוב תזרח החמה. וקשה עלייה ממרוקו, מרומניה, אתיופיה, תימן ולא קל לנחש בסולם הקיפוח – מי הפעם ייצא הקורבן. לא קל פה בארץ חמדת אבות – קשה להגשים את כל התקוות לא קל יהודי עם אחיו לא לריב – וקשה עם שנאת הגויים מסביב. קשה מלחמות כל יומיים , וקשה לקוות כשרע, וקשה לעיתים להבין למה דוקא - אנחנו "עם הבחירה". וקשה את הנגב להפריח , וקשה כשרע לחלום וקשה לחכות למשיח – שיביא באמתחת שלום. קשה במצור ובצנע, קשה במחסור מי כנרת, קשה עד כי מדי פעם נתהינה – איה את ארץ נהדרת?? וקשה עם כחלון ועם ביבי, עם איווט וזהבה גלאון וקשה שם בכנסת שלנו לדעת – מיהו זה שיצחק אחרון? מי יצחק אחרון אז עלינו? מי יחליף שם את מי במקומו? ומה שבטוח, וזה לא עלינו – הסיפור שוב יחזור על עצמו. וקשה עם המון בירוקרטיה – וקשה עם פיזור ממשלה, וקשה לנו עם דמוקרטיה – כי למלך הורגלנו תחילה. וקשה כשאינפלציה דוהרת – וקשה כשהשקל נשחק וקשה את הלחם לקנות במכולת - כשאין הפרוטה בארנק. וקשה כשפורצים לך למשק – וקשה מילואים לעשות וקשה כשיוצא כל החשק – לאהוב את הארץ הזאת. וקשה את החודש לגמור – וקשה את המינוס לסגור וקשה להיות מחוסר עבודה – וקשה לעבוד כמו חמור. וקשה עם עני ועשיר, ופער שכר שגדל וקשה להאמין למי שמצהיר – שיילחם לרווחת העמל. וקשה בשטחים, וקשה בצפון, וקשה בערי הפיתוח וקשה לחלום, וקשה קצת לנשום - וקשה עד מאד פה לנוח. וקשה את מתינו לקבור, וקשה עם פצועים וטרור וקשה להאמין שיגיע היום - וכל זה יישאר מאחור. וקשה עם לחות של הקיץ – ועם חורף עקר ושחון וקשה להקים גדר חיץ – כשנשק מול נשק טעון. וקשה בפקקים בכבישים – וקשה ת'שבת לשמר וקשה לנו ככה בין אנשים – לנסות לקבל ת'אחר. וקשה הוא הנטל על אלו – שנושאים בו בשביל אחרים והכי זה קשה כי חונכנו – שכל ישראל חברים. וקשה עם פשיעה ועם מאפיה – קשה וגם קצת מסוכן וקשה בלי אבולעפיה - אחרי פסח ובחג הקרבן. קשה עם סמים ועם זנות – קשה בלי תקציב אמנות וקשה כאן לחיות ולצפות לתמורות – וקשה עוד יותר כאן למות. וקשה סלולרי לזנוח – וקשה הקרינה פי כמה וקשה ת'בנים שוב לשלוח – למבצע או לעוד מלחמה. וקשה לנו עם ערוץ 2 - וקשה לשלם ת'אגרה עם כאלו תכנים וכאלה מראות – כבר עדיף שייצאו לפגרה! וקשה כשהמס הוא גבוה – קשה לאכול בלי לבלוע קשה להימנע ממס ערך מוסף – וקשה לנחש ת'מספר הנוסף קשה כשמפעל מתמוטט – וקשה עם עצות הקוורטט וקשה ברמזור כתום להאט - וקשה בפנייה לזכור לאותת. וקשה עם הג'ינס הנמוך לבנות – וקשה להסכים ל"מסמך הבנות" וקשה סתם לזרוק סיגריה בעיר – וקשה עוד יותר כשמישהו מעיר. קשה כשביוב מזהם את הים – וקשה להצטדק מול כל העולם וקשה שכר לימוד לסטודנט – וקשה כאן בכל אלמנט. וקשה סטטוס קוו, וקשה התנתקות – וקשה הוא טרנספר יהודים וקשה כאן בכלל, ולא קל הגורל – עמו אנו מתמודדים. וקשה ערבים יהודים, וקשה חילוניים חרדים וקשה שיהיו כאן כולם ידידים – וקשה לגדל ילדים. כן קשה להיות עם קשה עורף – לא קל להיות עם סגולה וקשה לקיים פה ארץ מולדת – אך אסור שנחזור לגולה! וקשה וקשה וקשה כאן – כי קשה תמיד קל למצוא אך למרות שקשה , או בעצם בגלל... אני מת על הארץ הזו.