נתוני המיצ"ב תשע"ו: עליות בהישגים וצמצום פערים

עליות בהישגים וצמצום פערים - כך עולה מנתוני המיצ"ב החדשים שהוצגו הבוקר ע"י שר החינוך, נפתלי בנט. תשע"ו: עליות בהישגים וצמצום פערים. בין תשע"ה לתשע"ו: עליות בהישגים במרבית מבחני המיצ"ב ויציבות בשאר המבחנים. בנושא צמצום פערים: עליות משמעותיות בהישגים של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך שהובילו לצמצום פערים. שר החינוך, נפתלי בנט: "החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה, בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק. הדרך עוד ארוכה אך עשינו צעד ראשון. נתוני המיצ״ב לשנת תשע״ו מעידים על צמצום פערים מובהק. העלייה המשמעותית בהישגים של תלמידים מרקע חלש מראה שכך מצמצמים פערים - מחזקים את החלשים מבלי להחליש את החזקים". הישגים לימודיים – כלל בתי הספר: כיתות ה' – כלל בתי הספר אנגלית – עליה של 18 נקודות (מ- 524 ל- 542) מתמטיקה – עליה של 9 נקודות (מ- 545 ל- 554) עברית – ללא שינוי (537 נקודות) ערבית – עליה של 13 נקודות (מ- 560 ל- 573) כיתות ח' – כלל בתי הספר אנגלית – ללא שינוי (מ- 514 ל- 517 נקודות) מתמטיקה – ללא שינוי (532 נקודות) עברית – עליה של 18 נקודות (מ- 540 ל- 558) ערבית – עליה של 21 נקודות (מ- 518 ל- 539) מדע וטכנולוגיה – עליה של 12 נקודות (מ- 552 ל- 564) צמצום פערים – רקע חברתי כלכלי נמוך – מגזר יהודי כיתות ה' – מגזר יהודי אנגלית – עליה של 21 נקודות (מ- 504 ל- 525) מתמטיקה – עליה של 14 נקודות (מ- 520 ל- 534) עברית – ללא שינוי (מ- 500 ל- 504 נקודות) כיתות ח' – מגזר יהודי אנגלית – עליה של 13 נקודות (מ- 483 ל- 496 נקודות) מתמטיקה – עליה של 12 נקודות (מ- 477 ל- 489) עברית – עליה של 29 נקודות (מ- 481 ל- 510) מדע וטכנולוגיה – עליה של 25 נקודות (מ- 500 ל- 525) צמצום פערים – רקע חברתי כלכלי נמוך – מגזר לא יהודי כיתות ה' – מגזר לא יהודי אנגלית – עליה של 35 נקודות (מ- 490 ל- 525) מתמטיקה – עליה של 14 נקודות (מ- 498 ל- 512) ערבית – עליה של 16 נקודות (מ- 543 ל- 559 נקודות) כיתות ח' – מגזר לא יהודי אנגלית – ללא שינוי (מ- 453 ל- 455 נקודות) מתמטיקה – ללא שינוי (מ- 482 ל- 479) ערבית – עליה של 25 נקודות (מ- 500 ל- 525) מדע וטכנולוגיה – עליה של 35 נקודות (מ- 495 ל- 530) הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פועלת להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה, תוך הלימה ליעדים לימודיים ולחזון הבית-ספרי. התפיסה המובילה של ראמ"ה היא שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה, אלא כלים בשירות הלמידה. כחלק מתפיסה זו, הרואה בבית הספר את מוקד העשייה החינוכית, מתכונת ההערכה הארצית משלבת הערכה פנימית (מיצ"ב פנימי) לצד הערכה חיצונית (מיצ"ב חיצוני). בשנת הלימודים תשע"ה עודכנה מחדש מתכונת המיצ"ב. על פי מתכונת זו חולקו מחדש בתי הספר לשלוש קבוצות (1, 2, 3), כך שכל קבוצה מהווה מדגם ארצי מייצג של בתי הספר בארץ. בתי הספר המשתייכים לכל קבוצה משתתפים במיצ"ב החיצוני אחת לשלוש שנים. מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת-אם, מתמטיקה ואנגלית נערכו לכיתות ה' ו-ח', ובמדע וטכנולוגיה נערך מבחן לכיתות ח' בלבד. כדי לאפשר השוואה רב-שנתית תקפה של ציוני המיצ"ב, ציוני המבחנים בכל שנה מכוילים ומתורגמים לסולם מיצ"ב רב-שנתי. סולם המיצ"ב הרב-שנתי נקבע כך שבשנת הבסיס (תשס"ח) הציון הממוצע של כל תחום דעת, בכל דרגת כיתה, היה 500, וסטיית התקן - 100. נתוני מיצ"ב תשע"ו מושווים לנתונים שנאספו בשנים תשס"ז-תשע"ה. בשנת תשע"ד לא נערכו מבחני מיצ"ב חיצוניים. ראמ"ה רואה חשיבות עליונה בהקפדה על טוהר בחינות. נוהל העברת המבחנים כולל הנחיות קפדניות לשמירה על טוהר הבחינות. הליך חישוב נתוני המיצ"ב כולל בדיקה נרחבת לאיתור ההפרה של טוהר בחינות. נתוני התלמידים בבתי ספר בהם עלה חשד לפגיעה בטוהר הבחינות אינם נכללים בחישוב הנתונים של אותו מבחן בכל הרמות המדווחות. מבחני המיצ"ב החיצוני נערכו בחודשים מרץ-מאי 2016. השתתפו בהם כשליש מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים (קבוצה 2) המהווים מדגם ארצי מייצג. סך הכול השתתפו 799 בתי-ספר, 2,415 כיתות ו-62,406 תלמידים.