טבח היהודים בתרפ״ט.... אז לא היה ״כיבוש״ / טור דעה

לפני 87 שנה, י"ח באב תרפ"ט 24.8.1929, בתוך סופת דם ואש, נטבחו באכזריות 67 יהודים בחברון ובהם בני משפחתי היקרים, הרב חנוך חסון ואשתו קלרה הי"ד (סבא רבא וסבתא רבתא של אמי). קהילת חברון היהודית חרבה בתוך שעתיים של שחיטה והרס, ועמל דורות נמחק עד היסוד. ** מנהיג הכנופיות בחברון שייח' טאליב מרקה הלהיב את הרוצחים כך: "אתם המוסלמים! שחטו את היהודים! שתו את דמם! היום יום האסלאם! זה היום שהנביא ציווה עליו. אללה והנביא קוראים לכם לנקום את דמי אחיכם המוסלמים ההרוגים בירושלים! אללה אכבר! הירגו ביהודים! עלו איתי! הנה לפניכם בחורות יהודיות יפות!". זה לא היה טרור שבו הנרצחים מאבדים את חייהם תוך שניות, אלא פוגרום של ממש תוך כדי עינויים שלא יאומנו. דוגמאות מעטות: שפכו דלק על בית החכם חסון (בית משפחתי), הציתו את הבית ולאחר מכן זרקו את הרב חסון ואת רעייתו קלרה לתוך הלהבות; ראשו של תינוק הוטח בקיר עד שיצאה נשמתו; אישה הופלה ארצה והרוצחים רוצצו את ראשה בנעליהם; ניקרו את עיניו של בעל בית ורצחו אותו בסכין, ניסו לאנוס את בתו הצעירה, אבל היא הגנה על עצמה בידיים ועל כן קצצו את ידיה ורצחו אותה באכזריות. ** בשעתיים אלו בוצע טבח מחריד שעבר את כל בלהות הדמיון, והעיר הקדושה – מקום משכן אבות האומה - הוכתמה בכתם קלון נצחי, שחור מדם קדושים וטהורים אשר לא ימחה לדורות. באותיות אדומות מדם ולוהטות מאש נחרט הדף השחור בתולדות יישובה של ארץ ישראל העברית. ** בכל עיר סדום זו נמצאו ערבים מעטים, מחסידי אומות העולם, שהודות להם ניצלה שארית היהודים, ובהם אבו שאקר, בעל בית ערבי שהגן בגופו על דייריו היהודים. ** יום י"ח באב תרפ"ט יישאר לנצח כיום שבו הפכה עיר האבות לעיר ההריגה. ** אז לא היה "כיבוש". אפילו לא הייתה מדינת ישראל. מדוע אם כן נרצחו יהודים תמימים על ידי שכניהם צמאי הדם? (חלק מהתיאורים פורסמו ב"ספר חברון" בעריכת עודד אבישר).